השנה העברית כולה על דף אחד, מתשרי ועד אלול. כל חודש הוא רשת משלו שנפתחת בראש חודש ונסגרת בכ״ט או בל׳, המספר הגדול בכל משבצת הוא יום החודש העברי, והתאריך הלועזי נלווה לו בקטן.
לרוב יש כאן שנים־עשר חודשים, ובשנה מעוברת שלושה־עשר: אדר א׳ נכנס לפני אדר ב׳ ומאריך את הדף בחודש שלם. ההסבר למה זה קורה נמצא בלוח עברי לועזי.
הדף נפתח בתשרי, החודש שכל מועדיו נדחסים לשבועיים וחצי, ונסגר באלול — 3/9/27-1/10/27 — שמוביל בחזרה אל ראש השנה הבא. בין שני הקצוות עוברת שנה שלמה: חודשי החורף השקטים, אדר והאביב, והקיץ שנסגר בשלושת השבועות.
שנת התשפ״ז נמדדת אחרת מהשנה הלועזית — היא נפתחת בסתיו ונגמרת בסתיו, ולכן כל חודש בדף נפרש על שני חודשים לועזיים. התאריך הלועזי שמתחת לכל יום הוא מה שמאפשר להצליב בין השניים בלי לחשב.
כמה חודשים מופיעים בדף?
שנים־עשר בשנה רגילה ושלושה־עשר בשנה מעוברת, שבה נוסף אדר א׳ לפני אדר ב׳.
למה הלוח נפתח בתשרי ולא בינואר?
כי זה סדר החודשים שבו נמנית השנה העברית: מתשרי ועד אלול. מי שרוצה את השנה מינואר עד דצמבר ימצא אותה בלוח שנה שנתי להדפסה.
אפשר להדפיס שנה עברית שלמה על עמוד אחד?
כן. הכפתור שמעל הלוח שולח את כל חודשי השנה לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה, ואפשר גם לשמור אותו כ־PDF. ההדפסה חינם וללא הרשמה.
המשבצות קטנות מדי בשבילי.
כל חודש נפתח גם בגודל מלא, עם מקום לכתוב ביד: לוח שנה עברי.
הדף הזה מראה את השנה העברית בשלמותה. לחתכים האחרים שלה יש כאן דפים משלהם: