אדר ב' הוא החודש שסוגר שנה מעוברת. הוא קיים רק בשבע השנים מתוך כל תשע עשרה שבהן הלוח מקבל חודש נוסף, ואז הוא זה שעומד בין אדר א' לניסן, עשרים ותשעה יום שאחריהם מתחיל האביב.
וזה החודש שאליו עוברים כל הדברים שגורמים לאדר להיות אדר. פורים חל בו, תענית אסתר חלה בו, שושן פורים חל בו, ופרשת זכור נקראת בשבת שלפניו. אדר א' שקדם לו הוא התוספת; אדר ב' הוא זה שסוגר את המעגל שנפתח בניסן שעבר.
הסיבה לכך פשוטה יותר משנדמה, והיא לא קשורה בכלל לשאלה מי מהם "נוסף": פורים נשאר בחודש שנוגע בניסן.
איזה משני האדרים הוא "החודש שנהפך"
מגילת אסתר קובעת שיש לקיים את פורים "בְּכׇל־שָׁנָה וְשָׁנָה" 1. זו נראית שורה טכנית, אבל כשמגיעה שנה שיש בה שני אדרים היא הופכת לשאלה: באיזה מהם?
התלמוד מביא את שתי הדעות, ורבי יוחנן מראה שהן נחלקו על אותן שלוש מילים בדיוק. רבי אליעזר ברבי יוסי סבר שכמו בכל שנה רגילה, הכוונה ל"אֲדָר הַסָּמוּךְ לִשְׁבָט", כלומר הראשון; רבן שמעון בן גמליאל סבר שהכוונה ל"אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן", כלומר השני 2.
שימו לב מה יפה בשתי הדעות: אף אחת מהן לא מדברת על "אדר אמיתי" מול "אדר מדומה". שתיהן מזהות את החודש לפי מה שנמצא לידו. השאלה היא איזה שכן חשוב יותר, זה שלפני או זה שאחרי. ההלכה נפסקה כרבן שמעון בן גמליאל, וכך פורים נשאר צמוד לניסן.
גאולה ליד גאולה
למה דווקא השכן שמימין? הגמרא נותנת לזה נימוק אחד, קצר, ורבי טבי הוא שמנסח אותו: "טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, מִסְמָךְ גְּאוּלָּה לִגְאוּלָּה עָדִיף" 3.
כלומר: עדיף שהגאולה של פורים תישען על הגאולה של פסח. אם פורים יישאר באדר א', יפרידו בינו לבין ליל הסדר שלושים יום נוספים; אם הוא בשני, שני הימים הגדולים האלה יושבים במרחק חודש בלבד, כמעט ברצף אחד.
וזה אכן מה שקורה בפועל. בשנה מעוברת אדר ב' הוא רצף כמעט בלתי פוסק: מפורים בי"ד ועד ליל הסדר עוברים בדיוק ארבעה שבועות, ובאמצע עומד ראש חודש ניסן. מי שחי את זה בפועל מכיר את הרצף הזה היטב: התחפושות עוד לא נגמרו, וכבר צריך להתחיל לנקות למען פסח.
מועדי אדר ב', לפי הסדר
ראש חודש אדר ב' (ל' באדר א' וא' באדר ב'). יומיים, כי באדר א' תמיד שלושים יום.
שבת זכור. השבת שלפני פורים, שקוראים בה את פרשת זכור. בשנה מעוברת היא נקראת כאן ולא באדר א'.
תענית אסתר (י"ג באדר ב'). הצום שקודם לפורים, ולכן הוא נדחה לכאן יחד איתו.
פורים (י"ד באדר ב'). היום שהמחלוקת שלמעלה הכריעה בעניינו. מה נוהגים בו ומתי בדיוק: בעמוד פורים.
שושן פורים (ט"ו באדר ב'). בירושלים ובשאר הערים שהיו מוקפות חומה בעת העתיקה פורים נחוג יום מאוחר יותר, וגם התאריך הזה עובר לחודש השני.
מיד אחר כך מתחיל ניסן. בשנה מעוברת הסמיכות הזאת מורגשת במיוחד, כי כל ההכנות לפסח נדחסות לארבעה שבועות.
האנשים שהתאריך שלהם זז
המחלוקת על שני האדרים אינה נשארת בספרים. יש אנשים שהיא נוגעת בהם ישירות: כל מי שיש לו תאריך אישי באדר.
קחו נער שנולד באדר של שנה פשוטה, ושנת השלוש עשרה שלו יוצאת מעוברת. יש לו פתאום שני תאריכי לידה אפשריים, בהפרש של חודש. הרמ"א מכריע: "מִי שֶׁנּוֹלַד בַּאֲדָר וְנַעֲשָׂה בַּר מִצְוָה בִּשְׁנַת הָעִיבּוּר, אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה עַד אֲדָר הַשֵּׁנִי" 4. כלומר הוא מחכה עוד חודש. אותו היגיון שהעביר את פורים לאדר ב' מעביר לשם גם את יום ההולדת.
וקחו את המקרה ההפוך, של יום פטירה. כאן דווקא נשארה מחלוקת חיה שנוהגת עד היום, והיא מסודרת בשולחן ערוך משני צדדיו. המחבר פוסק: "כְּשֶׁאֵירַע יוֹם שֶׁמֵּת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ בַּאֲדָר וְהַשָּׁנָה מְעוּבֶּרֶת, יִתְעַנֶּה בַּאֲדָר ב'" 5, וזה המנהג הספרדי. הרמ"א מוסיף בהגהה שיש אומרים להתענות בראשון, "וְכֵן הַמִּנְהָג לְהִתְעַנּוֹת בָּרִאשׁוֹן" 6, וזה המנהג האשכנזי; ויש מחמירים לציין את שניהם.
זה אולי הצד הפחות מוכר של החודש הזה. עבור רוב האנשים אדר ב' הוא סתם עוד שורה בלוח, ועבור חלק, הוא השאלה מתי בדיוק להדליק נר.
שאלות נפוצות על אדר ב'
מתי יש אדר ב'?
רק כשהשנה מתעברת, מה שקורה שבע פעמים במחזור בן תשע עשרה שנה. בשנה כזאת יש בלוח שני חודשי אדר, ואדר ב' הוא השני שבהם, זה שנוגע בניסן. בשנה פשוטה יש אדר אחד בלבד.
האם פורים חל באדר ב'?
כן. בשנה מעוברת פורים (23/3/27), תענית אסתר (22/3/27), שושן פורים (24/3/27) ופרשת זכור (20/3/27), כולם באדר ב'. באדר א' חל רק "פורים קטן".
כמה ימים יש באדר ב'?
עשרים ותשעה, כמו אדר בשנה פשוטה. אדר א' שלפניו מונה שלושים.
מתי ראש חודש אדר ב'?
יומיים: ל' באדר א' וא' באדר ב' (9-10/3/27).
באיזה חודש לועזי חל אדר ב'?
בדרך כלל במרץ. בשנה מעוברת פסח נופל מאוחר מהרגיל, ולכן גם אדר ב' יושב עמוק יותר בתוך האביב הלועזי מאשר אדר בשנה רגילה.
אדר ב' בלוח: התאריך העברי והלועזי זה לצד זה
הלוח שבראש העמוד מציג את אדר ב' כפי שהוא בלוח העברי: המספרים הגדולים הם ימי החודש העברי, ומתחת לכל אחד מהם מופיע התאריך הלועזי המקביל. כך אפשר לראות מיד על איזה תאריך לועזי נופל פורים בשנה מעוברת, ובאיזה יום בשבוע, ומאיזה יום מתחילה הספירה לאחור לניסן.
אפשר לראות בו את שני ימי ראש החודש בתחילתו, את שבת זכור, את י"ג, י"ד וט"ו במחצית השנייה, ואת כ"ט באדר ב' שסוגר את החודש ערב ראש חודש ניסן. הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.
- כל מועדי השנה בטבלה אחת, ומשם לעמוד של כל חג: לוח חגים 2026
- הלוח המלא להדפסה: לוח שנה 2026 עם חגים להדפסה
- לתצוגה לפי החודש הלועזי: לוח חודשי לועזי
דפים קשורים
מראי מקום
- אסתר ט', כ"א פרק ט', פסוק כ"א
לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם־חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכׇל־שָׁנָה וְשָׁנָה
למקור - תלמוד בבלי, מגילה ו' ע"ב (רבי יוחנן, מחלוקת ר' אליעזר בר' יוסי ורבן שמעון בן גמליאל) מגילה ו' ע"ב
וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: "בְּכׇל שָׁנָה וְשָׁנָה". רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר... מָה כׇּל שָׁנָה וְשָׁנָה — אֲדָר הַסָּמוּךְ לִשְׁבָט, אַף כָּאן — אֲדָר הַסָּמוּךְ לִשְׁבָט. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר... מָה כָּל שָׁנָה וְשָׁנָה — אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן, אַף כָּאן — אֲדָר הַסָּמוּךְ לְנִיסָן
למקור - תלמוד בבלי, מגילה ו' ע"ב (רבי טבי) מגילה ו' ע"ב, בשם רבי טבי
אָמַר רַבִּי טָבִי: טַעְמָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, מִסְמָךְ גְּאוּלָּה לִגְאוּלָּה עָדִיף
למקור - רמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים נ"ה, י אורח חיים, סימן נ"ה, סעיף י, בהגהה
מִי שֶׁנּוֹלַד בַּאֲדָר וְנַעֲשָׂה בַּר מִצְוָה בִּשְׁנַת הָעִיבּוּר, אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בַּר מִצְוָה עַד אֲדָר הַשֵּׁנִי
למקור - שולחן ערוך, אורח חיים תקס"ח, ז אורח חיים, סימן תקס"ח, סעיף ז
כְּשֶׁאֵירַע יוֹם שֶׁמֵּת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ בַּאֲדָר וְהַשָּׁנָה מְעוּבֶּרֶת, יִתְעַנֶּה בַּאֲדָר ב'
למקור - רמ"א על שולחן ערוך, אורח חיים תקס"ח, ז אורח חיים, סימן תקס"ח, סעיף ז, בהגהה
וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּיִתְעַנֶּה בָּרִאשׁוֹן... וְכֵן הַמִּנְהָג לְהִתְעַנּוֹת בָּרִאשׁוֹן, מִיהוּ יֵשׁ מַחְמִירִין לְהִתְעַנּוֹת בִּשְׁנֵיהֶם
למקור