כל תאריך בישראל נכתב פעמיים: פעם בלוח העברי ופעם בלוח הלועזי. הדף הזה מסביר מה ההבדל בין השניים, למה החגים "זזים" בלוח הלועזי משנה לשנה, ואיך קוראים לוח משולב שבו כל משבצת נושאת את שני התאריכים.
בישראל כל יום נושא שני תאריכים. החשבונית מגיעה ב־3 בפברואר, החתונה נקבעת לי״א בשבט, ושניהם אותו יום בדיוק. רוב הזמן זה עובד מאליו, עד הרגע שצריך להצליב: מתי בעצם נופל היארצייט השנה, ובאיזה תאריך לועזי לבקש חופש.
הגלריה שלמעלה פורשת את החודשים הקרובים בזה אחר זה, כל אחד עם שני התאריכים בכל משבצת. לחיצה על חודש פותחת אותו בגודל מלא. ומתחת לזה, הדף הזה מסביר מה עומד מאחורי ההצלבה הזאת: למה שני הלוחות נעים בקצב שונה, ואיך קוראים אותם זה לצד זה בלי להתבלבל.
ההבדל בין הלוחות מתחיל בשאלה אחת: מה בדיוק סופרים.
הלוח הלועזי סופר את השמש. השנה שלו היא הזמן שלוקח לכדור הארץ להשלים הקפה אחת סביב השמש, כ־365 יום ורבע, והחלוקה שלה לחודשים היא החלטה מנהלית ותו לא: שלושים ואחד יום, שלושים, ופברואר שקיבל את מה שנשאר. אפשר היה לחלק אחרת. שום דבר בחודש הלועזי לא מתרחש בשמיים.
הלוח העברי סופר את הירח. חודש הוא מחזור לבנה שלם, כעשרים ותשעה יום וחצי, וראש חודש נופל סמוך למולד. זו הסיבה שחודש עברי הוא בן עשרים ותשעה יום או שלושים, לעולם לא באמצע: את היום אי אפשר לחצות. ובניגוד לחודש הלועזי, את החודש העברי אפשר לראות בעין. צאו החוצה בלילה, הסתכלו למעלה, ותדעו בערך היכן אתם עומדים בו.
שנים־עשר חודשי לבנה מצטרפים לכ־354 יום. זה קצר בכאחד־עשר יום מן השנה השמשית, וכמעט כל השאר נובע מהפער הזה.
אחד־עשר הימים האלה הם הסיבה לכך שיום הולדת לועזי חוזר תמיד בדיוק באותו יום, בעוד תאריך עברי נודד. כל שנה התאריך העברי מקדים בכאחד־עשר יום בלוח הלועזי; אחרי שנה מעוברת, שקיבלה חודש שלם, הוא נסוג בכתשעה־עשר.
לוח ירחי טהור פשוט חי עם הפער. הלוח המוסלמי אינו מתקן אותו, ולכן הרמדאן עובר על פני כל ארבע העונות במחזור של כשלושים ושלוש שנה, ואפשר לחוות אותו גם בקיץ וגם בחורף. הלוח העברי לא יכול להרשות לעצמו את זה, כי מוטלת עליו התחייבות מפורשת אחת: 'שָׁמוֹר אֶת־חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ' 1. פסח חייב ליפול באביב, ולכן הלוח נאלץ להתיישר אל השמש.
התוצאה המעשית פשוטה: כל מועד עברי נע בטווח של כחודש על פני הלוח הלועזי, ולא יותר. פסח נופל בין סוף מרץ לסוף אפריל, ראש השנה בין תחילת ספטמבר לתחילת אוקטובר, וחנוכה בין סוף נובמבר לסוף דצמבר. התאריך עצמו אינו זז לשום מקום; שני הסרגלים פשוט לא מתיישרים.
התיקון פשוט להפתיע: כשהפער מצטבר לכדי חודש שלם, מוסיפים חודש.
שבע פעמים בכל תשע־עשרה שנה מקבלת השנה העברית חודש נוסף ונמשכת שלושה־עשר חודשים. הבחירה במספר תשע־עשרה אינה שרירותית, והדיוק שלה הוא מה שמרשים בה: תשע־עשרה שנות שמש מונות כ־6,939.6 ימים, ומאתיים שלושים וחמישה חודשי לבנה מונים כ־6,939.7. אחרי מחזור שלם שני הלוחות חוזרים כמעט בדיוק לאותה נקודה, בהפרש של שעתיים בערך.
מכאן גם תופעה שאנשים מגלים במקרה: פעם בתשע־עשרה שנה, יום ההולדת העברי והלועזי נופלים שוב על אותו יום.
החודש הנוסף אינו נדחק לסוף השנה אלא נכנס לפני אדר. בשנה מעוברת יש אדר א׳ ואדר ב׳, ואדר ב׳ הוא זה שנושא את המועדים: בו נחוג פורים, ובו נחגגת בר מצווה של מי שנולד באדר של שנה פשוטה.
שאלה שחוזרת בכל פעם שמנסים להמיר תאריך: אם השנה נפתחת בראש השנה, שחל בתשרי, למה התורה קוראת לניסן 'החודש הראשון'?
התשובה היא ששני המניינים נכונים, ופשוט מודדים דברים שונים. המשנה פותחת בדיוק בזה: 'אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים… בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים' 2.
ניסן פותח את מניין החודשים, ולכן הוא הראשון כשסופרים חודשים. תשרי פותח את מניין השנים, ולכן שם מתחלף המספר. לצורך המרת תאריכים זה הפרט המעשי ביותר בעמוד: המספר של השנה העברית מתחלף בסתיו, לא בינואר ולא באביב. חג שנופל בספטמבר או באוקטובר כבר שייך לשנה העברית הבאה, וחג האביב שיגיע אחריו, באפריל של השנה הלועזית הבאה, עדיין נושא את אותה שנה עברית עצמה.
בלוח משולב כל משבצת נושאת שני תאריכים: הלועזי בספרות, והעברי באותיות — א׳, ב׳, ג׳ וכן הלאה עד ל׳. שם החודש העברי מופיע ביום שבו הוא מתחלף, ולכן רואים על הדף בדיוק היכן נגמר חודש עברי אחד ומתחיל הבא. וכיוון שהחודשים אינם חופפים, חודש עברי כמעט תמיד נפרש על שני חודשים לועזיים.
הפרט האחד שכדאי לזכור הוא נקודת המעבר. הלוח הלועזי מחליף יום בחצות; הלוח העברי מחליף יום בשקיעה. משמעות הדבר שהערב שייך כבר לתאריך העברי של יום המחרת: ליל שבת נושא את התאריך העברי של שבת, אף שבלוח הלועזי עדיין יום שישי. אותו כלל חל על כניסת החגים, על הדלקת נרות חנוכה ועל תחילת הצומות, וזו הסיבה שכל טבלת חגים מציינת בנפרד את ליל החג ואת יומו.
שני סידורים אפשריים לאותם ימים בדיוק, ותלוי מה אתם מחפשים: בלוח החודשי הלועזי החודש נפתח בראשון בו ונסגר באחרון בו, והתאריך העברי נלווה לכל יום. בלוח החודשי העברי זה הפוך — החודש נפתח בראש חודש ונסגר בסופו, והתאריך הלועזי הוא הנלווה.
כמה חודשים יש בשנה העברית?
שנים־עשר בשנה פשוטה ושלושה־עשר בשנה מעוברת. החודש הנוסף הוא אדר א׳, והוא נכנס לפני אדר הרגיל.
למה יש חודשים עבריים בני עשרים ותשעה יום?
מפני שמחזור הלבנה אורכו כעשרים ותשעה יום וחצי, ואת היום אי אפשר לחלק. חודשים מלאים בני שלושים וחסרים בני עשרים ותשעה מתחלפים לסירוגין, וחשוון וכסלו יכולים לנוע בין השניים כדי לאזן את השנה.
האם התאריך העברי מתחלף בחצות?
לא. הוא מתחלף בשקיעה. מי שנולד בערב, אחרי השקיעה, נולד כבר בתאריך העברי של יום המחרת.
כל כמה זמן חלה שנה מעוברת?
שבע פעמים בכל תשע־עשרה שנה. הרצף אינו אחיד, ולכן שנתיים מעוברות יכולות להיות במרחק שנתיים או שלוש זו מזו.
מסך אחד מראה תאריך אחד בכל פעם; דף מודפס מראה חודש שלם, ובכל יום שני התאריכים זה לצד זה. זה ההבדל בין להמיר תאריך בודד לבין לראות איך שני הלוחות נעים יחד לאורך חודש.
שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח לַה' אֱלֹהֶיךָ…למקור
אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים… בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת…למקור