תשרי הוא החודש שהשנה העברית נפתחת בו. א' בתשרי הוא ראש השנה, ומאותו בוקר הכול נספר מחדש: התאריך העברי מקבל שנה חדשה, שנת הלימודים כבר בעיצומה, וגם מי שאינו מסתכל בלוח עברי מרגיש שמשהו התחלף. זו התחושה שהחודש הזה מביא איתו: נקודת פתיחה, מבט קצר אחורה, ורצון להתחיל טוב יותר מבפעם הקודמת.
ומיד אחרי הפתיחה מגיע כל השאר. אין בלוח חודש צפוף מתשרי: הוא נפתח בראש השנה, ממשיך לצום גדליה וליום הכיפורים, ומגיע לסוכות על שבעת ימיו, ואחריהם שמיני עצרת ושמחת תורה. שלושים יום שכמעט אין בהם שבוע עבודה רצוף אחד, ולכן בעברית של ימינו 'אחרי החגים' הוא פשוט השם של כל מה שנדחה לחשוון.
החודש השביעי שבו מתחילה השנה
השם 'תשרי' אינו מופיע בתורה. הוא עלה מבבל עם שבי ציון, כמו כל שמות החודשים העבריים שבשימוש היום; במקרא החודש נקרא פשוט 'החודש השביעי'.
וזה גם הדבר המבלבל בו: אם הוא שביעי, איך השנה מתחילה בו? התשובה היא שבלוח העברי רצים שני מניינים במקביל. מניין החודשים נפתח בניסן, ולכן תשרי שביעי; מניין השנים נפתח בתשרי. המשנה אומרת את זה בפירוש: יש בשנה יותר מראש שנה אחד, וא' בתשרי הוא 'רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים' 1.
את מועדי החודש התורה מרכזת בפרק אחד, ויקרא כ"ג, שבו חגי השנה מסודרים לפי הסדר, וארבעה מהם נופלים בתוך אותו 'חודש שביעי'. גם חז"ל ידעו כמה הוא עמוס: בימים שקידשו את החודש לפי עדים, בית הדין שלח שליחים להודיע על המולד רק בשישה חודשים בשנה, ועל תשרי שלחו 'מִפְּנֵי תַקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת' 2, לא בגלל מועד אחד, אלא בגלל כולם.
מועדי תשרי, לפי הסדר
ראש השנה (א'–ב' בתשרי). יומיים שפותחים את השנה, והיום היחיד בלוח שהוא גם ראש חודש וגם חג. השופר שנשמע בו הוא הצליל שמזוהה יותר מכל עם התחלה חדשה.
צום גדליה (ג' בתשרי). צום קצר של יום אחד, מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, לזכר רצח גדליה בן אחיקם, האירוע שסיים את שארית היישוב היהודי בארץ אחרי חורבן הבית הראשון.
יום הכיפורים (י' בתשרי). היום השקט בשנה. צום של יממה שלמה שחותם את עשרת הימים שמראש השנה ואילך, וגם היום היחיד שבו הכבישים בישראל נעצרים.
סוכות (ט"ו–כ"א בתשרי). שבעה ימים שבהם עוברים לגור במבנה ארעי בחצר או במרפסת. זה החג שהתפילה קוראת לו 'זמן שמחתנו', והמוחשי מכולם, הוא נבנה בידיים.
הושענא רבה (כ"א בתשרי). היום השביעי והאחרון של סוכות, שנחשב במסורת לחתימה של הרצף שנפתח בראש השנה: יום ארוך יותר של תפילה, בסופו של החודש כולו.
שמיני עצרת (כ"ב בתשרי). יום טוב נפרד שנצמד לסוכות ומסיים אותו, וממנו ואילך מתחילים לבקש גשם.
שמחת תורה. היום שבו מסיימים את מחזור קריאת התורה השנתי ומתחילים אותו מחדש מבראשית, ורוקדים עם הספרים עצמם. בארץ הוא חל באותו יום עם שמיני עצרת, ובתפוצות למחרתו.
ולמחרת מתחיל חשוון, החודש היחיד בשנה שאין בו אף יום מיוחד. אחרי תשרי, זה מורגש.
הפעם הראשונה שמישהו תיאר את היום הזה
התיאור המפורט הראשון של א' בתשרי אינו בתורה אלא בספר נחמיה, והוא קריא כמו סצנה.
השבים מבבל התאספו בירושלים ביום הראשון של החודש השביעי, ועזרא הסופר קרא באוזניהם בתורה מהבוקר עד חצות היום. רובם שמעו את הטקסט הזה בפעם הראשונה בחייהם, וכשהבינו מה הם שומעים התחילו לבכות. ואז קורה הדבר הלא צפוי: נחמיה, עזרא והלוויים לא מצטרפים לבכי ולא הופכים אותו לדרשה, הם עוצרים אותו. 'הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַה' אֱלֹהֵיכֶם, אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ' 3.
ובמקום הסבר הם נותנים הוראה מעשית לגמרי: 'לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ' 4. לכו תאכלו טוב, ותשלחו אוכל למי שאין לו.
זה אולי הרגע שמסביר את תשרי כולו בשורה אחת. בפעם הראשונה שהיום הזה תואר, המסקנה ממנו לא הייתה עצב, אלא ארוחה טובה, ומנה שנשלחת לשכן.
למה תשרי מרגיש כמו סיפור אחד
מה שהופך את תשרי לחודש אחד, ולא לרשימה של חגים שנפלו במקרה באותם שלושים יום, הוא הסדר שלהם. הוא נפתח בשופר, מגיע ליום שבו לא אוכלים, לא שותים ולא עובדים, ומשם, בתוך חמישה ימים בלבד, עובר לחג שהתורה מתארת במילים הפשוטות ביותר שיש לה על אושר: 'וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ' 5. חמישה ימים בין הצום לסוכה; אין בלוח מעבר חד מזה.
גם הסוף שלו אינו שיא אלא בקשה קטנה. רש"י מסביר את שמיני עצרת כרגע של פרידה: אחרי שבעה ימי חג, כשכולם כבר מתחילים להתפזר, נוסף עוד יום אחד: 'כְּבָנִים הַנִּפְטָרִים מֵאֲבִיהֶם, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: קָשָׁה עָלַי פְּרֵדַתְכֶם, עַכְּבוּ עוֹד יוֹם אֶחָד' 6.
זה גם ההסבר הפשוט לתחושה המוכרת של סוף תשרי: החודש לא רק עמוס, הוא בנוי כמו סיפור, עם פתיחה, נקודת שקט באמצע, וסוף שקשה להיפרד ממנו.
שאלות נפוצות על חודש תשרי
מתי ראש חודש תשרי?
בא' בתשרי (28-29/9/30) ויום אחד בלבד, וזה יוצא דופן. ראש חודש נמשך יומיים כשהחודש שלפניו מלא, אבל באלול תמיד עשרים ותשעה יום. הוא גם ראש החודש היחיד בשנה שהוא בעצמו חג.
מהם חגי תשרי?
ראש השנה בתחילתו (28-29/9/30), צום גדליה למחרתו (30/9/30), יום הכיפורים בעשירי (7/10/30), סוכות מהחמישה עשר (12-18/10/30), הושענא רבה ביום השביעי שלו (18/10/30), ואז שמיני עצרת ושמחת תורה (19/10/30). לתאריכים המדויקים של חלקם יש עמוד ייעודי; הלוח שבראש העמוד מראה איך כולם יושבים יחד בתוך חודש אחד.
למה תשרי הוא החודש השביעי, אם השנה מתחילה בו?
כי בלוח העברי רצים שני מניינים במקביל: מניין החודשים מתחיל בניסן, ולכן תשרי שביעי; מניין השנים מתחיל בתשרי, ולכן א' בתשרי הוא ראש השנה. שניהם נכונים, והסתירה לכאורה איננה סתירה.
מתי חופשת חגי תשרי?
בישראל מערכת החינוך יוצאת לחופשה סביב ראש השנה, ביום הכיפורים ולאורך סוכות עד אחרי שמחת תורה, ולכן ספטמבר–אוקטובר הם החודשים המקוטעים ביותר בשנת הלימודים. התאריכים זזים כל שנה, והלוח שבראש העמוד מראה איפה החגים נופלים בשנה שנבחרה.
כמה ימים יש בחודש תשרי, ומתי הוא נגמר?
שלושים, תמיד, אורכו אינו משתנה בין שנה מלאה לחסרה. הוא נגמר בל' בתשרי (27/10/30), שהוא גם היום הראשון של ראש חודש חשוון.
תשרי בלוח: כל המועדים של החודש בעמוד אחד
הלוח שבראש העמוד מציג את תשרי כפי שהוא בלוח העברי: המספרים הגדולים הם ימי החודש העברי, ומתחת לכל אחד מהם מופיע התאריך הלועזי המקביל. זו התצוגה שמראה את מה שקשה לראות אחרת, כמה קרובים המועדים זה לזה. א' בתשרי בפינה, העשירי תשעה ימים אחריו, החמישה עשר חמישה ימים משם, ושמיני עצרת סוגר את הרצף לפני סוף החודש.
מכיוון שתשרי נופל תמיד בין סוף ספטמבר לתחילת נובמבר, בלוח הלועזי הוא נחתך לשני חודשים שונים, וזו בדיוק הסיבה שקשה לתכנן לפיו. כאן הוא מופיע כיחידה אחת. הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.
- כל מועדי השנה וחגיה בטבלה אחת, ומשם לעמוד של כל חג בנפרד עם התאריכים והזמנים שלו: לוח חגים 2026
- הלוח המלא להדפסה: לוח שנה 2026 עם חגים להדפסה
- לתצוגה לפי החודש הלועזי, שבה ספטמבר ואוקטובר מופיעים בנפרד: לוח חודשי לועזי
דפים קשורים
מראי מקום
- משנה, ראש השנה פרק א', משנה א'
אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים... בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת.
למקור - משנה, ראש השנה פרק א', משנה ג'
עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הַשְּׁלוּחִין יוֹצְאִין: עַל נִיסָן מִפְּנֵי הַפֶּסַח, עַל אָב מִפְּנֵי הַתַּעֲנִית, עַל אֱלוּל מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, עַל תִּשְׁרֵי מִפְּנֵי תַקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת, עַל כִּסְלֵו מִפְּנֵי חֲנֻכָּה, וְעַל אֲדָר מִפְּנֵי הַפּוּרִים.
למקור - נחמיה פרק ח', פסוק ט'
וַיֹּאמֶר נְחֶמְיָה הוּא הַתִּרְשָׁתָא וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר וְהַלְוִיִּם הַמְּבִינִים אֶת הָעָם לְכָל הָעָם: הַיּוֹם קָדֹשׁ הוּא לַה' אֱלֹהֵיכֶם, אַל תִּתְאַבְּלוּ וְאַל תִּבְכּוּ — כִּי בוֹכִים כָּל הָעָם כְּשָׁמְעָם אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה.
למקור - נחמיה פרק ח', פסוק י'
וַיֹּאמֶר לָהֶם: לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ; וְאַל תֵּעָצֵבוּ, כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם.
למקור - דברים פרק ט"ז, פסוק ט"ו
שִׁבְעַת יָמִים תָּחֹג לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה', כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ.
למקור - רש"י על במדבר פרק כ"ט, פסוק ל"ו, ד"ה 'פר אחד איל אחד'
אֵלּוּ כְנֶגֶד יִשְׂרָאֵל: הִתְעַכְּבוּ לִי מְעַט עוֹד. וּלְשׁוֹן חִבָּה הוּא זֶה, כְּבָנִים הַנִּפְטָרִים מֵאֲבִיהֶם, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: קָשָׁה עָלַי פְּרֵדַתְכֶם, עַכְּבוּ עוֹד יוֹם אֶחָד.
למקור