טבת הוא החודש העשירי בלוח העברי במניין מניסן, והוא שיא החורף: ינואר, הימים הקרים בשנה, הגשמים הכבדים, והשעה שבה מחשיך הכי מוקדם. הוא נפתח באמצע חנוכה, הנרות האחרונים, המלאים ביותר, נדלקים כבר בטבת, וממשיך אל תוך חודש שקט וארוך.
ובעשירי בו נופל צום עשרה בטבת, שמציין את היום שבו החל המצור על ירושלים לפני חורבן הבית הראשון. זהו החודש היחיד שהתנ״ך נוקב את שמו במפורש, וגם החודש שהצום שבתוכו פותח את השרשרת שנסגרת רק בתשעה באב, חצי שנה אחר כך.
״הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת״
רוב שמות החודשים העבריים אינם מופיעים בתורה כלל, ורק מעטים מהם נזכרים בשמם במקרא. טבת הוא המקרה החד ביותר: הוא מופיע פעם אחת בלבד בכל התנ״ך, במגילת אסתר, וכשהוא מופיע הכתוב טורח להסביר אותו: ״בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי, הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת״ 1. הפסוק הזה תופס את הרגע שבו השם הבבלי החדש עדיין היה זקוק לתרגום למספר הישן.
השם עצמו נקשר לשורש טב״ע, שקיעה, טבילה, כלומר החודש שבו האדמה ספוגה מים. ומכאן גם הביטוי ״תקופת טבת״, שהוא השם העברי העתיק להיפוך החורף: הנקודה שבה היום הקצר ביותר בשנה עובר, והאור מתחיל לחזור.
ימי טבת, לפי הסדר
ראש חודש טבת. יום אחד או יומיים, תלוי בשנה, אם כסלו היה בן שלושים, ראש החודש נמשך יומיים. זהו ראש החודש היחיד בשנה שחל בתוך חג.
ב׳ או ג׳ בטבת. היום האחרון של חנוכה, ״זאת חנוכה״, שסוגר את שמונת הימים. התאריך נע לפי אורכו של כסלו.
עשרה בטבת. צום מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, לזכר תחילת המצור הבבלי על ירושלים. זהו הצום היחיד בלוח שנשמר גם כשהוא חל ביום שישי, ואינו נדחה.
עשרה בטבת: יום הקדיש הכללי. באותו יום קבעה הרבנות הראשית ב-1949 יום זיכרון לקורבנות השואה שיום פטירתם אינו ידוע, ובו נאמר עליהם קדיש. עד היום זהו התאריך שבו משפחות רבות מציינות יארצייט שאין לו תאריך אחר.
סוף החודש. טבת הוא חודש קבוע, עשרים ותשעה יום תמיד, ואחריו מגיע שבט.
הפעם הראשונה שמישהו פחד מהחושך
התלמוד מספר סיפור קצר על החודש הזה, והוא אחד המוקדמים שיש על תחושת החורף.
אדם הראשון, בשנתו הראשונה בעולם, ראה שהיום מתקצר. הוא לא ידע שזה מנהגו של עולם; הוא הניח שזה בגללו. ״אוֹי לִי! שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי, עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ״ 2. ואז, אומרת הברייתא, ישב שמונה ימים בתענית.
ומה שקרה אחר כך הוא הפואנטה: ״כֵּיוָן שֶׁרָאָה תְּקוּפַת טֵבֵת, וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ, אָמַר: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא. הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמוֹנָה יָמִים טוֹבִים״ 2. הוא ראה את היום מתחיל להתארך, הבין שהעולם פשוט עובד ככה, והפך את שמונת ימי הצום לשמונה ימים טובים.
זה תיאור מדויק להפליא של מה שקורה בטבת גם היום. נקודת ההיפוך של השנה נופלת בו, ומאותו רגע, בלי שמרגישים בזה מיד, הימים כבר מתארכים.
החודש שהמצור מתחיל בו
לטבת יש תפקיד מיוחד בזיכרון היהודי: הוא הפתיחה של סיפור שנגמר חצי שנה אחריו.
יחזקאל, שהיה בגולה, קיבל את התאריך בזמן אמת. הוא מתארך את הנבואה ״בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ״, ומצווה לרשום אותו: ״בֶּן אָדָם, כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם, אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה — סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״ 3. כתוב את התאריך. מהיום הזה מתחיל המצור.
המצור הזה נמשך כשנתיים וחצי והסתיים בתשעה באב. כשזכריה מנה מאות שנים אחר כך את צומות החורבן, הוא מנה אותם לפי מספרי החודשים, ״צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי״ 4, וצום העשירי שברשימה הוא עשרה בטבת, הראשון שקרה והאחרון שנמנה.
וכך מקבל החודש את הצורה הכפולה שלו: הוא נפתח בנרות המלאים ביותר של השנה, מגיע ליום שבו נזכרת ההתחלה של הסוף, ובאותו זמן בדיוק, בלי קשר לשום דבר מזה, השמש כבר מתחילה לחזור. אחריו מגיע שבט, ובאמצעו ט״ו בשבט, שכבר מדבר על עצים שמלבלבים.
שאלות נפוצות על חודש טבת
מתי ראש חודש טבת?
תלוי בשנה. אם כסלו שלפניו היה בן שלושים יום, ראש חודש טבת נמשך יומיים: ל׳ בכסלו וא׳ בטבת; אם כסלו היה בן עשרים ותשעה, ראש החודש הוא יום אחד. בכל מקרה הוא נופל בתוך חנוכה: ראש החודש היחיד בשנה שחל בתוך חג. השנה הוא חל ב־20-21/12/25.
מתי ערב ראש חודש טבת?
בכ״ט בכסלו (19/12/25), שהוא גם אחד מימי חנוכה.
כמה ימים יש בחודש טבת?
עשרים ותשעה, תמיד. טבת הוא אחד החודשים הקבועים בלוח העברי, ואורכו אינו משתנה בין שנה מלאה לחסרה.
אילו מועדים יש בחודש טבת?
הימים האחרונים של חנוכה בתחילתו (15-22/12/25), וצום עשרה בטבת בעשירי (30/12/25), שהוא גם יום הקדיש הכללי לזכר קורבנות השואה. לחלקם יש עמוד ייעודי עם התאריכים והזמנים.
מתי נגמר חודש טבת?
בכ״ט בטבת, ולמחרת מתחיל ראש חודש שבט (השנה 19/1/26). מכיוון שטבת בן עשרים ותשעה יום, ראש חודש שבט הוא תמיד יום אחד בלבד.
טבת בלוח: החודש כולו בעמוד אחד
הלוח שבראש העמוד מציג את טבת כפי שהוא בלוח העברי: המספרים הגדולים הם ימי החודש העברי, ומתחת לכל אחד מהם התאריך הלועזי המקביל. אפשר לראות בו את ראש חודש טבת בתחילתו, יום אחד או יומיים, לפי השנה, את הימים האחרונים של חנוכה שנופלים בתוכו, ואת העשירי בחודש.
מכיוון שטבת נופל תמיד בין דצמבר לפברואר, בלוח הלועזי הוא נחתך בין שני חודשים. כאן הוא מופיע כיחידה אחת. הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.
- כל מועדי השנה בטבלה אחת, ומשם לעמוד של כל מועד: לוח חגים 2026
- הלוח המלא להדפסה: לוח שנה 2026 עם חגים להדפסה
- לתצוגה לפי החודש הלועזי, שבה דצמבר וינואר מופיעים בנפרד: לוח חודשי לועזי
דפים קשורים
מראי מקום
- מגילת אסתר ב׳, טז אסתר פרק ב׳, פסוק טז
וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶל בֵּית מַלְכוּתוֹ, בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי הוּא חֹדֶשׁ טֵבֵת, בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְמַלְכוּתוֹ.
למקור - תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה ח׳ ע״א עבודה זרה דף ח׳ עמוד א
תָּנוּ רַבָּנַן: לְפִי שֶׁרָאָה אָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹם שֶׁמִּתְמַעֵט וְהוֹלֵךְ, אָמַר: אוֹי לִי! שֶׁמָּא בִּשְׁבִיל שֶׁסָּרַחְתִּי עוֹלָם חָשׁוּךְ בַּעֲדִי וְחוֹזֵר לְתֹהוּ וָבֹהוּ... כֵּיוָן שֶׁרָאָה תְּקוּפַת טֵבֵת, וְרָאָה יוֹם שֶׁמַּאֲרִיךְ וְהוֹלֵךְ, אָמַר: מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם הוּא. הָלַךְ וְעָשָׂה שְׁמוֹנָה יָמִים טוֹבִים.
למקור - יחזקאל כ״ד, א–ב יחזקאל פרק כ״ד, פסוקים א–ב
וַיְהִי דְבַר ה׳ אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר: בֶּן אָדָם, כְּתָב לְךָ אֶת שֵׁם הַיּוֹם אֶת עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה — סָמַךְ מֶלֶךְ בָּבֶל אֶל יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
למקור - זכריה ח׳, יט זכריה פרק ח׳, פסוק יט
כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.
למקור