תמוז הוא החודש שנפתח כמו כל חודש קיץ ונסגר אחרת לגמרי. אין בו חג, אין בו יום טוב, ובחציו הראשון גם אין בו כמעט תאריך מסומן, עשרים ותשעה ימים שנופלים תמיד ביוני וביולי, בשיא החום.
ואז מגיע השבעה עשר בו. י״ז בתמוז הוא צום קצר של יום אחד, והוא גם הדלת: ממנו ואילך נפתחים שלושת השבועות הידועים כ"בין המצרים", שמובילים ישר אל תשעה באב שבחודש הבא. כך יוצא שתמוז הוא החודש היחיד בלוח שמחליף אופי באמצע: שבועיים של קיץ רגיל, ואחריהם שבועיים שכבר שייכים לאבל.
שם של אל בבלי שנשאר בלוח
לכל שמות החודשים העבריים שבשימוש היום יש אותו מקור: הם עלו מבבל עם שבי ציון. אבל אצל תמוז יש לזה עוקץ מיוחד, כי "תמוז" הוא במקור שמו של אל מסופוטמי, אל הצמיחה שמת בכל קיץ וחוזר באביב.
והתנ״ך יודע את זה במפורש. יחזקאל, בחזון שבו הוא מובל בין שערי המקדש ורואה מה נעשה שם, מגיע אל שער אחד ומתאר: "וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז" 1. זו אחת התמונות הקשות בספר, והיא מובאת שם כדוגמה למה שהשתבש. ובכל זאת, כמה מאות שנים אחר כך, השם הזה כבר יושב בלוח היהודי בלי שאיש מנסה להחליף אותו.
במקרא עצמו החודש נקרא פשוט "החודש הרביעי", במניין שמתחיל בניסן, וכך גם מזוהה הצום שבו עד היום.
ימי תמוז, לפי הסדר
ראש חודש תמוז (ל׳ בסיוון וא׳ בתמוז). יומיים, כי סיוון תמיד מלא, היום הראשון מבין השניים שייך עדיין לסיוון.
ג׳ בתמוז. יום פטירתו של הרבי מלובביץ׳, ר׳ מנחם מנדל שניאורסון, בשנת תשנ״ד. אינו יום מסומן בלוח הכללי, אבל בעולם חב״ד הוא התאריך המרכזי של השנה.
י״ב–י״ג בתמוז. "חג הגאולה" בחסידות חב״ד, לזכר שחרורו של הרבי הקודם ממאסר בברית המועצות בשנת תרפ״ז.
י״ז בתמוז. צום מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, לזכר פריצת חומות ירושלים ועוד אירועים שהמסורת קיבצה ליום אחד. זהו התאריך המגדיר של החודש.
בין המצרים (י״ז בתמוז – ט׳ באב). שלושת השבועות שנפתחים בצום ומסתיימים בתשעה באב. הם מתחילים כאן וממשיכים לתוך אב, וזה החלק היחיד בלוח העברי שבו תקופת אבל נמתחת על פני שני חודשים.
וכ״ט בתמוז סוגר את החודש. למחרת מתחיל אב, ואיתו החלק הכבד יותר של אותה תקופה.
היום שהכול נערם עליו
הסיפור הראשון שנקשר לתאריך הזה קדם לירושלים בהרבה. משה יורד מן ההר עם שני הלוחות בידיו, ובאותו רגע רואה מה קורה למטה: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת, וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר" 2.
המשנה מציבה את הרגע הזה בראש רשימה. היא פותחת בשורה יבשה, "חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז", ומונה: נשתברו הלוחות, בטל התמיד, הובקעה העיר, שרף אפוסטומוס את התורה, והועמד צלם בהיכל 3. חמישה אירועים ממאות שונות, מסודרים על תאריך אחד.
זו דרך העבודה של הלוח העברי, וכאן היא בולטת במיוחד: במקום חמישה ימי זיכרון נפרדים שאיש לא היה זוכר, נבחר יום אחד שנושא את כולם. הוא הפך לצום, והצום הפך לפתח של תקופה, כי מרגע שיש יום כזה, שלושת השבועות שאחריו כבר לא יכולים להיות רגילים.
בין המצרים
לשלושת השבועות שנפתחים בתמוז יש שם ששאול מפסוק, ומגילת איכה נותנת אותו: "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים" 4. "מצרים" כאן הם מקומות צרים, מעבר הררי שאין ממנו לאן לברוח. חז"ל לקחו את הצירוף וקבעו אותו כשם של פרק זמן, וכך יצא שהתקופה בלוח נקראת על שם מקום שאין בו מוצא.
וכאן מתגלה משהו על האופן שבו הלוח העברי בנוי. הוא לא מסתפק בימים בודדים: הוא יודע לבנות מדרגות. י״ז בתמוז הוא צום קל של יום; מראש חודש אב האבלות מחמירה; ותשעה באב הוא התחתית. שלושה שלבים שנמתחים על פני חודש שלם, כך שהיום הקשה בשנה לא מגיע בפתאומיות אלא בסוף ירידה מדודה.
ולתקופה הזאת יש גם סוף כתוב. זכריה, שדיבר אל שבי ציון כשהמקדש השני כבר עמד להיבנות, מנה את ארבעת הצומות ואמר עליהם דבר לא צפוי: "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים" 5. "צום הרביעי" הוא י״ז בתמוז, החודש הרביעי במניין מניסן. כלומר כבר בנבואה עצמה, היום הזה מוגדר כיום שנועד להשתנות.
שאלות נפוצות על חודש תמוז
מתי ראש חודש תמוז?
ראש חודש תמוז נמשך יומיים, כי בסיוון תמיד שלושים יום: היום הראשון מבין השניים הוא עדיין ל׳ בסיוון, והשני הוא כבר א׳ בתמוז. שניהם נחשבים ראש חודש לכל דבר. התאריך הלועזי זז משנה לשנה (השנה 15-16/6/26), כפי שהלוח שבראש העמוד מציג.
מתי ערב ראש חודש תמוז?
בכ״ט בסיוון, היום שלפני, האחרון שאינו חלק מראש החודש. השנה זה חל ב־14/6/26.
כמה ימים יש בחודש תמוז?
עשרים ותשעה, תמיד. אורכו של תמוז קבוע ואינו משתנה בין שנה מלאה לחסרה.
באיזה חודש לועזי חל תמוז?
בין יוני ליולי. התאריך המדויק זז כל שנה, כי השנה העברית קצרה מהלועזית בכאחד עשר יום.
מהם המועדים של חודש תמוז?
ראש חודש בתחילתו (15-16/6/26), וי״ז בתמוז, צום שפותח את בין המצרים (2/7/26). אין בחודש חג או יום טוב. לסקירת כל מועדי השנה יש לוח החגים השנתי.
מתי נגמר חודש תמוז?
בכ״ט בתמוז (14/7/26). למחרת מתחיל אב, וראש חודש אב הוא יום אחד בלבד, כי תמוז חסר.
תמוז בלוח: כל החודש בעמוד אחד
הלוח שבראש העמוד מציג את תמוז כפי שהוא בלוח העברי: המספרים הגדולים הם ימי החודש העברי, ומתחת לכל אחד מהם התאריך הלועזי המקביל. כך אפשר לראות מיד על איזה תאריך לועזי נופל א׳ בתמוז בשנה שנבחרה, ובאיזה יום בשבוע חל י״ז בו.
זו גם התצוגה שמראה את הצורה של החודש: היכן בדיוק עובר הקו שאחריו מתחילים שלושת השבועות, וכמה מהחודש נמצא כבר בצדו השני. אפשר לראות בלוח את שני ימי ראש חודש תמוז בפתיחתו, את השבתות והפרשות שנקראות בו, ואת כ״ט בתמוז שסוגר אותו לפני אב. הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.
- כל מועדי השנה בטבלה אחת, ומשם לעמוד של כל אחד עם התאריכים שלו: לוח חגים 2026
- הלוח המלא להדפסה: לוח שנה 2026 עם חגים להדפסה
- לתצוגה לפי החודש הלועזי, שבה יוני ויולי מופיעים בנפרד: לוח חודשי לועזי
דפים קשורים
מראי מקום
- יחזקאל פרק ח', פסוק י"ד
וַיָּבֵא אֹתִי אֶל פֶּתַח שַׁעַר בֵּית ה' אֲשֶׁר אֶל הַצָּפוֹנָה, וְהִנֵּה שָׁם הַנָּשִׁים יֹשְׁבוֹת מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז.
למקור - שמות פרק ל"ב, פסוק י"ט
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת, וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר.
למקור - משנה, תענית פרק ד', משנה ו'
חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וַחֲמִשָּׁה בְּתִשְׁעָה בְאָב. בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבָטַל הַתָּמִיד, וְהֻבְקְעָה הָעִיר, וְשָׂרַף אַפּוֹסְטֹמוֹס אֶת הַתּוֹרָה, וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל.
למקור - מגילת איכה פרק א', פסוק ג'
גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ, כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים.
למקור - זכריה פרק ח', פסוק י"ט
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.
למקור