סיוון הוא החודש שבו נגמרת הספירה. ארבעים ותשעה הימים שהתחילו בפסח מסתיימים בחמישה בו, ולמחרת, בשישה בסיוון, חל שבועות, יום אחד בארץ ישראל ושניים בתפוצות.
וזה כמעט כל מה שיש בו. אחרי השבוע הראשון נפתחות עשרים ושלוש יממות רצופות בלי מועד אחד, החום מתחיל להיערם, ובישראל זה החודש שבו נגמרת שנת הלימודים. סיוון הוא לכן חודש בעל צורה מוזרה: הוא מתחיל בשיא ואז שוקע לאט לתוך הקיץ.
החודש השלישי
בתורה אין לחודש הזה שם: הוא "החודש השלישי", וכך הוא מופיע במשפט שמתחיל את המעמד הגדול ביותר במקרא: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי" 1. שבעה שבועות אחרי היציאה ממצרים, בדיוק בחודש הזה, הגיעו אל ההר.
השם "סיוון" עלה מבבל עם שבי ציון, כמו שאר שמות החודשים שבשימוש היום, והוא מופיע במגילת אסתר, שם, כמו במקרה של ניסן, הכתוב עדיין מסביר אותו: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן" 2. בעברית של ימינו כותבים אותו בשתי צורות, סיון וסיוון, ושתיהן נכונות ומתייחסות לאותו חודש.
ימי סיוון, לפי הסדר
ראש חודש סיוון (א׳ בסיוון). יום אחד בלבד, כי אייר חסר. לפי המקרא זהו גם היום שבו הגיעו ישראל למדבר סיני.
שלושת ימי ההגבלה (ג׳–ה׳ בסיוון). שלושת הימים שקדמו למתן תורה, שבהם נצטוו ישראל להתכונן ולא לעלות בהר. הם נשמרו בלוח כשלושה ימים של הכנה לפני החג.
סיום ספירת העומר (ה׳ בסיוון). היום הארבעים ותשעה, האחרון בספירה שהתחילה בט״ז בניסן; בערבו כבר נכנס החג.
שבועות (ו׳ בסיוון; בתפוצות גם ז׳ בו). חג מתן תורה, ובמקרא גם חג הקציר וחג הביכורים: היום שבו הובאו ראשוני הפירות לירושלים. זה החג הקצר ביותר בלוח.
איסרו חג (ז׳ בסיוון בארץ ישראל). היום שאחרי החג, שנשמר במסורת כהמשך קל שלו.
ומכאן ואילך אין בסיוון עוד מועד. עשרים ושלושה ימים ברצף בלי סימון, עד ראש חודש תמוז.
כאיש אחד בלב אחד
התורה מתארת את הגעתם של ישראל אל סיני בשורה יבשה: "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר, וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר". רש"י נעצר על מילה אחת. הפסוק פותח ברבים ("ויחנו") ואז עובר ליחיד: "ויחן". על השינוי הזה הוא כותב ארבע מילים שהפכו לאחד הביטויים המוכרים בעברית: "כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד", ומוסיף: "אֲבָל שְׁאָר כָּל הַחֲנִיּוֹת בְּתַרְעוֹמוֹת וּבְמַחֲלֹקֶת" 3.
זו לא אמירה על הר סיני אלא על המחנה: שאר החניות במדבר היו מלאות תלונות וריב, וכאן, פעם אחת, לא. ומיד אחר כך באים שלושה ימי המתנה, "וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי" 4, שלושת ימי ההגבלה שנשארו בלוח עד היום.
כלומר, מה שהמסורת זכרה מסיוון אינו רק מה שנאמר בהר, אלא גם מה שקרה בשלושת הימים שלפניו: קבוצה שהצליחה, לפרק זמן קצר, להסכים.
החג היחיד שאין לו תאריך
יש דבר יוצא דופן בשבועות שקל לפספס: התורה לא נותנת לו תאריך. לכל שאר המועדים היא קובעת יום בחודש: החמישה עשר, העשירי, הראשון, ואילו כאן היא נותנת רק הוראת ספירה: "עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'" 5. היום השישי בסיוון הוא תוצאה של חשבון, לא של קביעה.
מכאן גם השם הרבני שלו, "עצרת", כאילו הוא לא חג עצמאי אלא הסיום של מה שהתחיל בפסח. וזו בדיוק הצורה של החודש: סיוון אינו חודש שמתקדם אל שיא, אלא חודש שנפתח בו ואז נרגע.
ובעברית של ימינו נשארה מהמבנה הזה תחושה מוכרת. אחרי שבועות אין עוד מה לספור עד תשרי, מזג האוויר כבר קיץ מלא, ובישראל שנת הלימודים נכנסת לסיומה. סיוון הוא הרגע שבו הלוח העברי מוריד הילוך.
שאלות נפוצות על חודש סיוון
מתי ראש חודש סיוון?
בא׳ בסיוון, ויום אחד בלבד, כי באייר תמיד עשרים ותשעה יום, וראש חודש נמשך יומיים רק כשהחודש שלפניו מלא. התאריך הלועזי זז משנה לשנה (השנה 19/5/34), כפי שהלוח שבראש העמוד מציג.
מתי ערב ראש חודש סיוון?
בכ״ט באייר, היום האחרון של אייר, שהוא גם היום שלפני ראש החודש. השנה זה חל ב־18/5/34.
כותבים סיון או סיוון?
שתי הצורות תקינות ומתייחסות לאותו חודש. הכתיב המלא "סיוון" הוא המקובל היום בעברית בת זמננו, והכתיב "סיון" הוא הצורה המקראית שבמגילת אסתר.
כמה ימים יש בחודש סיוון?
שלושים, תמיד. אורכו קבוע ואינו משתנה בין שנה מלאה לחסרה, ומשום כך ראש חודש תמוז שאחריו נמשך יומיים.
מהם המועדים של חודש סיוון?
ראש חודש בא׳, שלושת ימי ההגבלה בג׳–ה׳, סיום ספירת העומר בה׳, ושבועות בו׳ (24/5/34, ובתפוצות גם בז׳). לעמוד של שבועות עם התאריכים והזמנים שלו. מכ׳ בסיוון ואילך אין בחודש מועדים כלל.
מתי נגמר חודש סיוון?
בל׳ בסיוון, שהוא גם היום הראשון של ראש חודש תמוז (17-18/6/34).
סיוון בלוח: כל החודש בעמוד אחד
הלוח שבראש העמוד מציג את סיוון כפי שהוא בלוח העברי: המספרים הגדולים הם ימי החודש העברי, ומתחת לכל אחד מהם התאריך הלועזי המקביל. כך אפשר לראות מיד על איזה תאריך לועזי נופל א׳ בסיוון בשנה שנבחרה, ובאיזה יום בשבוע חל ו׳ בו.
זו גם התצוגה שמראה את הצורה של החודש: שבוע ראשון צפוף, ואחריו שלושה שבועות פנויים לגמרי. אפשר לראות בו את השבתות והפרשות שנקראות בחודש, ואת ל׳ בסיוון שסוגר אותו ופותח את ראש חודש תמוז. הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.
- כל מועדי השנה בטבלה אחת, ומשם לעמוד של כל אחד עם התאריכים שלו: לוח חגים 2026
- הלוח המלא להדפסה: לוח שנה 2026 עם חגים להדפסה
- לתצוגה לפי החודש הלועזי, שבה מאי ויוני מופיעים בנפרד: לוח חודשי לועזי
דפים קשורים
מראי מקום
- שמות פרק י"ט, פסוק א'
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי.
למקור - מגילת אסתר פרק ח', פסוק ט'
בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן, בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ.
למקור - רש"י על שמות פרק י"ט, פסוק ב', ד"ה "ויחן שם ישראל"
וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל — כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד, אֲבָל שְׁאָר כָּל הַחֲנִיּוֹת בְּתַרְעוֹמוֹת וּבְמַחֲלֹקֶת.
למקור - שמות פרק י"ט, פסוק י"א
וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד ה' לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי.
למקור - ויקרא פרק כ"ג, פסוק ט"ז
עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'.
למקור