לוח שנה עברי להדפסה
ניסן התשצ״ז

ניסן הוא החודש שהתורה מתחילה למנות ממנו. בלוח העברי הוא הראשון לחודשים, גם אם השנה עצמה נפתחת בתשרי, והמעמד הזה אינו טכני: זה החודש שבו יצאו ישראל ממצרים, וכל שאר הלוח נמדד ממנו והלאה.

ניסן נופל תמיד באביב, בסוף מרץ ובאפריל, וגם זה אינו מקרה: מנגנון העיבור של הלוח העברי קיים בעיקרו כדי שניסן לא יזוז מהאביב. שלושים ימים, ובתוכם ערב פסח, שבעת ימי פסח, שביעי של פסח, ובסופם יום הזיכרון לשואה ולגבורה. וכל החודש כולו: בלי תחנון, בלי הספד ובלי תענית.

החודש הראשון, ולמה הוא נשאר באביב

המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל כעם ניתנה עוד במצרים, לפני שיצאו ממנה, והיא מצוות הלוח: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" ¹. לפני שהייתה ארץ, ולפני כל חוק אחר, נקבע קודם כול מאיזה חודש סופרים.

בתורה אין לחודש הזה שם: הוא "החודש הראשון", או "חודש האביב". ומכאן גם הכלל שמחזיק את מבנה הלוח העברי עד היום: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב וְעָשִׂיתָ פֶּסַח" ². השנה העברית היא שנת ירח, קצרה מהשנה השמשית בכאחד עשר יום, ואילו הניחו לה לרוץ חופשי היה פסח נודד לאט אל החורף. כדי שזה לא יקרה מוסיפים בשבע שנים מתוך כל תשע עשרה חודש שלם, אדר ב׳, וכל העיבור הזה נועד בעיקרו להחזיק חודש אחד במקומו.

השם "ניסן" עצמו עלה מבבל עם שבי ציון, כמו שאר שמות החודשים שבשימוש היום. הוא מופיע לראשונה במגילת אסתר, ושם עוד צריך להסביר אותו לקורא: "בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן" ³.

מועדי ניסן, לפי הסדר

ראש חודש ניסן (א׳ בניסן). היום שממנו מתחיל מניין חודשי השנה, ולפי המסורת גם היום שבו הוקם המשכן במדבר, כמה התחלות שנפלו על אותו תאריך.

ערב פסח (י״ד בניסן). היום העמוס בשנה: עד הבוקר מסתיים ביעור החמץ, הבכורות נוהגים לצום בו, ולפנות ערב הבית כולו כבר מוסב לחג.

פסח (ט״ו–כ״א בניסן; בתפוצות עד כ״ב). חג החירות, והחג שממנו יצא הטקסט הנקרא ביותר ביהדות: ההגדה. בלוח הוא בנוי כמסגרת: יום טוב בפתיחה, יום טוב בסגירה, וחול המועד באמצע.

חול המועד פסח (ט״ז–כ׳ בניסן). ימים שאינם בדיוק חג ואינם בדיוק חול. בישראל זו חופשת האביב הגדולה, והשבוע שבו כל הארץ בחוץ.

שביעי של פסח (כ״א בניסן). יום טוב לזכר קריעת ים סוף, היום שבו נסגר סיפור היציאה ממצרים, שבוע בדיוק אחרי שנפתח.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה (כ״ז בניסן). היום המודרני היחיד בחודש. הכנסת קבעה אותו בתשי״א, אחרי פסח ולפני ימי הזיכרון והעצמאות שבאייר, והצפירה שבבוקרו היא אחד משני הרגעים בשנה שבהם המדינה כולה נעצרת.

וספירת העומר, שהתחילה כבר בט״ז בניסן, ממשיכה לרוץ מכאן ישר לתוך אייר.

בניסן נגאלו, ובניסן עתידין להיגאל

בגמרא יש מחלוקת קטנה שיצא ממנה משפט שכולם מכירים. רבי אליעזר סבר שהעולם נברא בתשרי; רבי יהושע חלק עליו וטען שהעולם נברא דווקא בניסן, כי זהו החודש שבו הארץ מלאה עשב והאילנות מתחילים להוציא פרי. הוא מונה אחר כך שורה שלמה של מאורעות שנפלו לדעתו בחודש הזה, ומסיים בארבע מילים: "בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ, בְּנִיסָן עֲתִידִין לִיגָּאֵל" ⁴.

חציו הראשון של המשפט הוא היסטוריה. חציו השני הוא הימור. וזה בדיוק מה שהפך אותו לביטוי שחוזר בכל דרשה של אביב: החודש הזה כבר הוכיח פעם אחת שאפשר לצאת ממקום סגור, ומאז הוא נחשב לחודש שבו הדבר עשוי לקרות שוב.

חודש שמסרב להתאבל

את מה שמייחד את ניסן מעבר לפסח קל למצוא דווקא במה שלא עושים בו. השולחן ערוך קובע שאין נופלים על פניהם, כלומר לא אומרים תחנון, "בְּכָל חֹדֶשׁ נִיסָן", ואין מספידין בו ואין מתענין בו ⁵. שלושים יום שהוצאו מראש מכלל האבל, גם החלק שאין בו חג.

והדבר המוחשי ביותר בחודש הוא בכלל בחוץ. הגמרא מביאה ברכה שנאמרת פעם אחת בשנה, בדיוק כאן: "הַאי מַאן דְּנָפֵיק בְּיוֹמֵי נִיסָן וְחָזֵי אִילָנֵי דְּקָא מְלַבְלְבִי", מי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך "שֶׁלֹּא חִיסֵּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לְהִתְנָאוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם" ⁶. ברכת האילנות היא אולי הדבר הפשוט ביותר שאפשר לומר על החודש: יוצאים החוצה, מסתכלים על עץ שפרח, ומברכים.

וזו גם התחושה שלו. ניסן אינו רק החודש של פסח: הוא החודש שבו הלוח, מזג האוויר והתפילה מסכימים לרגע על אותו דבר בדיוק.

שאלות נפוצות על חודש ניסן

מתי ראש חודש ניסן?
בא׳ בניסן, ויום אחד בלבד. ראש חודש נמשך יומיים רק כשהחודש שלפניו מלא, ובאדר תמיד עשרים ותשעה יום, וכך גם באדר ב׳ בשנה מעוברת. התאריך הלועזי זז משנה לשנה (השנה 17/3/37).

מתי ערב ראש חודש ניסן?
בכ״ט באדר, היום האחרון של החודש שלפניו, ובשנה מעוברת כ״ט באדר ב׳. השנה זה חל ב־16/3/37.

כמה ימים יש בחודש ניסן?
שלושים, תמיד. ניסן הוא אחד החודשים הקבועים בלוח: אורכו אינו משתנה בין שנה מלאה לחסרה.

למה ניסן הוא החודש הראשון אם השנה מתחילה בתשרי?
כי בלוח העברי רצים שני מניינים במקביל. מניין החודשים נפתח בניסן, כפי שנקבע בתורה, ולכן הוא הראשון; מניין השנים נפתח בתשרי, ולכן א׳ בתשרי הוא ראש השנה ומספר השנה מתחלף שם. שניהם נכונים בו זמנית.

מהם המועדים של חודש ניסן?
ראש חודש בא׳ (17/3/37), ערב פסח בי״ד, פסח מט״ו (31/3/37-6/4/37), שביעי של פסח בכ״א (6/4/37), ויום הזיכרון לשואה ולגבורה בכ״ז (13/4/37). לתאריכים המדויקים של כל אחד יש עמוד ייעודי לכל חג, והלוח שבראש העמוד מראה איך כולם יושבים בתוך חודש אחד.

מתי נגמר חודש ניסן?
בל׳ בניסן, שהוא גם היום הראשון של ראש חודש אייר (15-16/4/37). למחרתו מתחיל אייר, וספירת העומר עוברת אליו באמצע.

ניסן בלוח: התאריך העברי והלועזי זה לצד זה

הלוח שבראש העמוד מציג את ניסן כפי שהוא בלוח העברי: המספרים הגדולים הם ימי החודש העברי, ומתחת לכל אחד מהם התאריך הלועזי המקביל. כך אפשר לראות מיד על איזה תאריך לועזי נופל א׳ בניסן בשנה שנבחרה ובאיזה יום בשבוע הוא, וכן היכן נופלים י״ד, ט״ו, כ״א וכ״ז.

מכיוון שניסן נמתח תמיד בין סוף מרץ לסוף אפריל, בלוח הלועזי הוא נחתך לשני חודשים ואי אפשר לראות אותו בבת אחת. כאן הוא מופיע כיחידה אחת. הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.

• כל מועדי השנה בטבלה אחת, ומשם לעמוד של כל חג עם התאריכים והזמנים שלו: לוח חגים 2026
• הלוח המלא להדפסה: לוח שנה 2026 עם חגים להדפסה
• לתצוגה לפי החודש הלועזי, שבה מרץ ואפריל מופיעים בנפרד: לוח חודשי לועזי

דפים קשורים

• מרץ 2037
• אפריל 2037
• לוח חודש ניסן התשצ״ז