אייר הוא חודש שכולו מעבר. הוא מתחיל אחרי פסח ונגמר לפני שבועות, ואין בו אפילו יום אחד שאינו בתוך ספירת העומר, עשרים ותשעה ימים שכל אחד מהם נושא מספר בדרך מאחד לחמישים.
ובכל זאת דווקא בו נצבר הריכוז הגדול ביותר של ימים שנקבעו בדורות האחרונים. פסח שני וְל״ג בעומר עתיקים; יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום העצמאות ויום ירושלים נקבעו כולם במאה העשרים, בתוך אותו חודש עצמו. התוצאה היא חודש שמתחלף בו הרבה: מאבל לשמחה תוך יממה, ומאביב לקיץ תוך שלושה שבועות.
ירח זִו, והחודש שכל תוכנו מניין
בתנ״ך יש לחודש הזה שם אחר לגמרי. בספר מלכים, בתיאור תחילת בניית בית המקדש, נאמר: "בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי" 1. "זִו" הוא זוהר או ניצן, שם שמתאר את מה שקורה בחוץ בסוף האביב, ולא אירוע היסטורי. השם "אייר", כמו שאר שמות החודשים שבשימוש היום, עלה מבבל מאוחר יותר.
וזה חלק מהאופי שלו: התורה לא קבעה בו שום חג. מה שהיא כן קבעה הוא מניין שעובר דרכו מתחילתו ועד סופו: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת... שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה" 2. הספירה נפתחת בניסן ומסתיימת בסיוון, אבל כל אמצעה, ארבעה שבועות ויותר, נופל באייר. זה החודש שאין בו יעד, רק דרך אליו.
ימי אייר, לפי הסדר
ראש חודש אייר (ל׳ בניסן וא׳ באייר). יומיים, כי ניסן תמיד מלא, היום הראשון שייך עדיין לניסן והשני הוא כבר אייר.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה (ד׳ באייר). יום האבל הלאומי של מדינת ישראל, שנפתח בצפירה בערב ונחתם בצפירה למחרת בבוקר.
יום העצמאות (ה׳ באייר). היום שבו הוכרזה המדינה בשנת תש״ח, והוא בא מיד אחרי יום הזיכרון, מעבר חד שנקבע בכוונה, כדי שהאחד יוסבר על ידי השני.
פסח שני (י״ד באייר). חודש בדיוק אחרי ערב פסח: היום שנקבע בתורה למי שלא יכול היה להביא את קרבן הפסח במועדו.
ל״ג בעומר (י״ח באייר). היום השלושים ושלושה לספירה, ובו נפסקים מנהגי האבלות שנוהגים בימי הספירה. בישראל הוא היום של המדורות.
יום ירושלים (כ״ח באייר). היום שבו אוחדה ירושלים במלחמת ששת הימים; החדש שבימי אייר, ונקבע בשנת תשכ״ח.
וכל אלה יושבים בתוך רצף אחד ורציף: ספירת העומר, שממשיכה מכאן אל סיוון ואל שבועות.
"למה נגרע": האנשים שדרשו הזדמנות שנייה
רוב המועדים בלוח נקבעו מלמעלה. אחד מהם נקבע אחרי שאנשים התלוננו.
בשנה הראשונה במדבר, כשעמדו ישראל להקריב את קרבן הפסח, ניגשה קבוצה קטנה למשה. הם היו טמאים למת ולכן לא יכלו להשתתף, ובמקום לקבל את זה הם שאלו שאלה: "אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" 3. למה שניגרע. משה לא ידע להשיב, ועצר את הדיון עד שתגיע תשובה.
והתשובה שהגיעה לא הייתה הסבר אלא תאריך חדש: מי שהיה טמא או בדרך רחוקה יעשה פסח "בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבָּיִם" 4, בדיוק חודש אחרי. כך נולד פסח שני, המועד היחיד בלוח שנוסף לו בעקבות בקשה, ושכל תוכנו הוא הרעיון שאיחור אחד אינו בהכרח סוף.
חודש שמחליף מצב רוח באמצע
לימי הספירה נלווית מסורת של אבלות, ומקורה בשורה אחת בגמרא: לרבי עקיבא היו שנים עשר אלף זוגות תלמידים, "וְכוּלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה", והתלמוד מוסיף בהמשך: "כּוּלָּם מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת" 5. כלומר בדיוק בפרק הזמן שאייר יושב במרכזו. מכאן המנהג הרווח שלא לערוך חתונות ולא להסתפר בחלק מימי הספירה, ומכאן גם ל״ג בעומר, היום שבו הפסקת האבלות היא כל תוכנו.
מה שמעניין הוא שהמדינה הצעירה הניחה את ימי הזיכרון שלה בדיוק על החודש הזה, ובלי קשר לאותה מסורת. התוצאה היא רצף שאין דומה לו בלוח: ד׳ באייר יום אבל לאומי, ה׳ באייר יום עצמאות, והמעבר ביניהם הוא לא הפסקה אלא צירוף מכוון.
אייר, אם כן, הוא החודש שמלמד את הלוח העברי דבר אחד שהוא עושה טוב יותר מכל לוח אחר: להחזיק שני מצבי רוח הפוכים זה לצד זה, ולא לבקש מאף אחד מהם להתנצל.
שאלות נפוצות על חודש אייר
מתי ראש חודש אייר?
ראש חודש אייר נמשך יומיים, כי בניסן תמיד שלושים יום: היום הראשון מבין השניים הוא עדיין ל׳ בניסן, והשני הוא כבר א׳ באייר. שניהם נחשבים ראש חודש לכל דבר. התאריך הלועזי זז משנה לשנה (השנה 26-27/4/28), כפי שהלוח שבראש העמוד מציג.
מתי ערב ראש חודש אייר?
בכ״ט בניסן, היום שלפני, האחרון שאינו חלק מראש החודש. השנה זה חל ב־25/4/28.
כמה ימים יש בחודש אייר?
עשרים ותשעה, תמיד. אורכו של אייר קבוע ואינו משתנה בין שנה מלאה לחסרה.
באיזה חודש לועזי חל אייר?
בין אפריל למאי, ובשנים מסוימות עד תחילת יוני. התאריך המדויק זז כל שנה, כי השנה העברית קצרה מהלועזית בכאחד עשר יום.
מהם המועדים של חודש אייר?
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בד׳ (1/5/28), יום העצמאות בה׳ (2/5/28), פסח שני בי״ד (10/5/28), ל״ג בעומר בי״ח (14/5/28) ויום ירושלים בכ״ח (24/5/28). לחלקם יש עמוד ייעודי עם התאריכים, והלוח שבראש העמוד מראה איך כולם יושבים בתוך חודש אחד.
מתי נגמר חודש אייר?
בכ״ט באייר (25/5/28). למחרת מתחיל סיוון, וראש חודש סיוון הוא יום אחד בלבד, כי אייר חסר.
אייר בלוח: כל ימי החודש בעמוד אחד
הלוח שבראש העמוד מציג את אייר כפי שהוא בלוח העברי: המספרים הגדולים הם ימי החודש העברי, ומתחת לכל אחד מהם התאריך הלועזי המקביל. זו התצוגה שמראה את מה שקשה לראות אחרת, עד כמה סמוכים כאן הימים זה לזה: ד׳ וה׳ צמודים, י״ד וי״ח במרחק ארבעה ימים, וכ״ח כמעט בסוף.
אפשר לראות בלוח גם את שני ימי ראש חודש אייר בפתיחתו, את השבתות והפרשות שנקראות בו, ואת כ״ט באייר שסוגר אותו לפני סיוון. הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.
- כל מועדי השנה בטבלה אחת, ומשם לעמוד של כל אחד עם התאריכים שלו: לוח חגים 2026
- הלוח המלא להדפסה: לוח שנה 2026 עם חגים להדפסה
- לתצוגה לפי החודש הלועזי, שבה אפריל ומאי מופיעים בנפרד: לוח חודשי לועזי
דפים קשורים
מראי מקום
- מלכים א' פרק ו', פסוק א'
בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל, וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה'.
למקור - ויקרא פרק כ"ג, פסוק ט"ו
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
למקור - במדבר פרק ט', פסוק ז'
אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
למקור - במדבר פרק ט', פסוק י"א
בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ, עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ.
למקור - תלמוד בבלי, יבמות דף ס"ב ע"ב
שְׁנֵים עָשָׂר אָלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא... וְכוּלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה... תָּנָא: כּוּלָּם מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת.
למקור