חשוון הוא החודש השמיני בלוח העברי במניין מניסן, והוא בא מיד אחרי תשרי. זהו החודש היחיד בשנה שאין בו שום מועד: לא חג, לא צום, ולא יום אחד שהתורה או חז״ל קבעו בו משהו. אחרי שלושים הימים הצפופים ביותר בלוח, שבהם כמעט לא היה שבוע עבודה רצוף אחד, מגיע חודש שלם של שגרה.
וזו בדיוק הזהות שלו. בישראל חשוון נופל על אוקטובר–נובמבר, ובו יורד הגשם הראשון, מתחילים לבקש גשם בתפילה, ושנת הלימודים סוף סוף רצה. הביטוי ״אחרי החגים״, שדחה חודש שלם של החלטות ופגישות, פורע את עצמו כאן.
מרחשוון, ולמה השם הזה כל כך ארוך
השם המלא של החודש הוא ״מרחשוון״, והוא עלה מבבל עם שמות שאר החודשים. במקורו הוא מילה אחת: צירוף אכדי שפירושו פשוט ״החודש השמיני״. בעברית הוא נשמע כמו שתי מילים, ״מר״ ו״חשוון״, ומכאן נולדו שתי קריאות עממיות יפות: ״מר״ כמו טיפה, על שם הגשמים, ו״מר״ כמו מרירות, על שם החודש שלא קיבל אף חג. שתיהן מאוחרות, ושתיהן דבקו בו.
לפני שהגיע השם הבבלי היה לחודש שם עברי משלו. ספר מלכים מספר שבניית בית המקדש הראשון הסתיימה ״בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי״ 1, בול, ככל הנראה על שם היבול או על שם הבוץ שאחרי הגשם. זהו אחד משלושה שמות חודשים כנעניים־עבריים ששרדו במקרא, וכולם נעלמו מהשימוש.
ימי חשוון, לפי הסדר
ראש חודש חשוון (ל׳ בתשרי + א׳ בחשוון). יומיים, כי בתשרי תמיד שלושים יום. זהו היום הראשון שאחרי החגים במובן המילולי.
ז׳ בחשוון. היום שממנו מתחילים בארץ ישראל לבקש גשם בתפילה. המשנה מביאה מחלוקת: ״בִּשְׁלֹשָׁה בְמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים; רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בְּשִׁבְעָה בּוֹ״ 2, והנהוג הוא כרבן גמליאל. הטעם שנתן יפה במיוחד: עוד חמישה עשר יום אחרי החג, כדי שעולה הרגל האחרון שחוזר מירושלים יספיק להגיע הביתה לפני שיירטב בדרך.
י״א בחשוון. יום הפטירה של רחל אמנו לפי המסורת. אלפים עולים בו לקבר רחל בדרך לבית לחם, אחת העליות לרגל הגדולות בישראל שאינה קשורה לחג.
י״ב בחשוון. יום הזיכרון הממלכתי לרצח יצחק רבין, שנקבע בחוק לפי התאריך העברי. בתי הספר מציינים אותו, וטקס המדינה נערך בהר הרצל.
כ״ט בחשוון. חג הסיגד של יהודי אתיופיה, חמישים יום אחרי יום הכיפורים. מאז 2008 הוא מוכר בחוק כמועד מדינה, ובירושלים נערכת בו התכנסות גדולה בטיילת ארמון הנציב.
ל׳ בחשוון (אם יש כזה). חשוון הוא אחד משני החודשים היחידים בלוח שאורכם משתנה משנה לשנה: יש שנים שבהן הוא בן עשרים ותשעה יום, ויש שנים שבהן שלושים.
״עלי לשלם״
בין שמות החודשים, חשוון הוא היחיד שחז״ל ניסחו לו במפורש תחושת קיפוח, ותשובה עליה.
הרקע הוא הפסוק מספר מלכים: בית המקדש הראשון נבנה שבע שנים, והמלאכה הסתיימה בירח בול, הוא חשוון. אלא שהחנוכה של הבית לא נערכה אז. שלמה המתין כמעט שנה שלמה וחנך את המקדש בתשרי, יחד עם חגי החודש ההוא, וחשוון, שבו נגמרה העבודה, נשאר בלי כלום. ילקוט שמעוני מספר את אותו הדבר גם על המשכן, שמלאכתו הושלמה בכ״ה בכסלו והוא הוקם רק בניסן, ומביא את תגובת הקדוש ברוך הוא בשתי מילים: ״עָלַי לְשַׁלֵּם״ 3. את כסלו הוא שילם בחנוכת החשמונאים, שנפלה בדיוק על אותו תאריך. ועל חשוון נאמר שם, בלי לפרט מתי ואיך: ״וְכֵן מַרְחֶשְׁוָן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׁלֵּם לוֹ״ 3.
זהו אולי הדבר היפה ביותר שנאמר על חודש ריק: לא שאין בו כלום, אלא שיש בו הבטחה פתוחה.
החודש שהלוח נשען עליו
יש לחשוון תפקיד שאף חודש אחר אינו ממלא, והוא נובע דווקא מכך שאין בו מה לקבע.
השנה העברית צריכה להתאים את עצמה גם לירח וגם לשמש, ולכן אורכה משתנה. את ההתאמה הזאת הלוח עושה בשני חודשים בלבד: חשוון וכסלו. בשנה ״שלמה״ שניהם בני שלושים יום; בשנה ״כסדרה״ חשוון בן עשרים ותשעה וכסלו בן שלושים; ובשנה ״חסרה״ שניהם בני עשרים ותשעה. כל שאר החודשים קבועים לחלוטין. במילים אחרות: העובדה שראש השנה, פסח ושבועות נופלים בדיוק איפה שהם נופלים, נשענת על החודש שאין בו מועד אחד משלו.
והשגרה עצמה היא לא באמת ריקנות. בחשוון מתחילים לבקש גשם, ובארץ שהחקלאות שלה תלויה בגשמי החורף זו לא הערה קטנה. זו הבקשה המרכזית של העונה. תשרי הוא חודש שמדברים בו הרבה; חשוון הוא החודש שבו מתחילים לחכות. אחריו מגיע כסלו, ואיתו הימים הקצרים וחנוכה.
שאלות נפוצות על חודש חשוון
מתי ראש חודש חשוון?
ראש חודש חשוון (22-23/10/25) נמשך יומיים, כי בתשרי תמיד שלושים יום: הראשון מבין השניים הוא עדיין ל' בתשרי, והשני הוא כבר א' בחשוון. שני הימים נחשבים ראש חודש לכל דבר.
מתי ערב ראש חודש חשוון?
בכ״ט בתשרי (21/10/25), היום שלפני, האחרון שאינו חלק מראש החודש.
כמה ימים יש בחודש חשוון?
עשרים ותשעה או שלושים, תלוי בשנה. חשוון וכסלו הם שני החודשים היחידים בלוח העברי שאורכם משתנה, וזה מה שמאפשר ללוח להתאים את עצמו.
חשוון או מרחשוון?
שניהם נכונים. ״מרחשוון״ הוא השם המלא והמקורי, ו״חשוון״ הוא הקיצור שהשתרש. גם הכתיב ״חשון״ ביו״ד אחת תקין.
אילו מועדים יש בחודש חשוון?
אף לא אחד. חשוון הוא החודש היחיד בשנה בלי חג ובלי צום. יש בו ראש חודש בן יומיים, ובישראל מצוינים בו יום הזיכרון ליצחק רבין בי״ב בחשוון (3/11/25) וחג הסיגד בכ״ט בחשוון (20/11/25). לוח המועדים המלא של השנה מראה כמה גדול הרווח הזה.
חשוון בלוח: החודש השלם בעמוד אחד
הלוח שבראש העמוד מציג את חשוון כפי שהוא בלוח העברי: המספרים הגדולים הם ימי החודש העברי, ומתחת לכל אחד מהם התאריך הלועזי המקביל. אפשר לראות בו את שני ימי ראש חודש חשוון בתחילתו, את השבתות והפרשות שנקראות בו, ואת אורכו של החודש בשנה שנבחרה: עשרים ותשעה יום או שלושים.
מכיוון שחשוון נופל תמיד בין אוקטובר לדצמבר, בלוח הלועזי הוא נחתך בין שני חודשים. כאן הוא מופיע כיחידה אחת. הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה, וזה בדיוק החודש שנוח לתלות על הקיר, כי הוא היחיד שאפשר למלא אותו בעצמך.
- כל מועדי השנה בטבלה אחת: לוח חגים 2026
- הלוח המלא להדפסה: לוח שנה 2026 עם חגים להדפסה
- לתצוגה לפי החודש הלועזי, שבה אוקטובר ונובמבר מופיעים בנפרד: לוח חודשי לועזי
דפים קשורים
מראי מקום
- מלכים א׳ ו׳, לח מלכים א׳ פרק ו׳, פסוק לח
וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָיו, וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.
למקור - משנה, מסכת תענית א׳, ג מסכת תענית פרק א׳, משנה ג
בִּשְׁלֹשָׁה בְמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, בְּשִׁבְעָה בּוֹ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ אַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת.
למקור - ילקוט שמעוני, מלכים א׳, רמז קפ״ד ילקוט שמעוני, מלכים א׳, רמז קפ״ד
בְּכ״ה בְּכִסְלֵיו נִגְמַר מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וְעָשָׂה מְקֻפָּל עַד אֶחָד בְּנִיסָן... מֵעַתָּה הִפְסִיד כִּסְלֵו שֶׁנִּגְמְרָה בּוֹ הַמְּלָאכָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: עָלַי לְשַׁלֵּם... וְכֵן מַרְחֶשְׁוָן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשַׁלֵּם לוֹ.
למקור