לוח שנה עברי להדפסה
אדר א׳ התשצ״ג

אדר א' הוא החודש שקיים רק בשנה מעוברת. שבע פעמים בכל תשע עשרה שנה נכנס ללוח העברי חודש שלושים־יומי נוסף, בין שבט לאדר, ואז השנה מונה שלושה עשר חודשים במקום שנים עשר. החודש הנוסף הזה הוא אדר א', ואחריו בא אדר ב'.

וזה החודש היחיד בלוח שהוא, פשוטו כמשמעו, תוספת. הוא לא נוסף כדי לציין משהו שקרה בו. הוא נוסף כדי שניסן ימשיך ליפול באביב. מכאן גם התשובה לשאלה הנפוצה עליו: פורים אינו חל בו. בי"ד ובט"ו באדר א' יש רק "פורים קטן", יום ללא מגילה וללא משלוח מנות, שכל תוכנו הוא סימן קטן במקום שבו פורים היה נמצא בשנה רגילה.

למה בכלל צריך חודש נוסף

הלוח העברי מנסה לרצות שני אדונים בבת אחת. החודשים בו נמדדים לפי הירח, כל חודש הוא מחזור לבנה שלם, בערך עשרים ותשעה יום וחצי. אבל החגים בו קשורים לעונות: פסח חייב לחול באביב, בזמן קציר השעורים, וסוכות בזמן האסיף.

והבעיה היא חשבונית לגמרי. שנים עשר מחזורי ירח הם כשלוש מאות חמישים וארבעה ימים, והשנה הסובבת סביב השמש היא כשלוש מאות שישים וחמישה. הפער הוא כאחד עשר יום בשנה, ואם משאירים אותו ככה, אחרי שלוש שנים פסח כבר מקדים בחודש שלם, ואחרי חמש עשרה שנה הוא נופל בעיצומו של החורף.

התיקון הוא החודש הזה. מוסיפים חודש שלם לשנה, וכל התאריכים נדחים אחורה בשלושים יום בבת אחת. בלוח הקבוע שאנחנו משתמשים בו היום זה קורה בשנים ידועות מראש: השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השבע עשרה והתשע עשרה שבכל מחזור בן תשע עשרה שנה. בסוף המחזור שני הלוחות חוזרים כמעט בדיוק לאותה נקודה.

איך החליטו על זה, לפני שהיה לוח קבוע

כל זה נכון להיום. אבל במשך מאות שנים לא היה שום חישוב מראש: קבוצת חכמים ישבה, בדקה את המציאות בשטח, והחליטה בשנה עצמה אם להוסיף לה חודש.

הברייתא מונה שלושה דברים שעל פיהם החליטו: "עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה — עַל הָאָבִיב, וְעַל פֵּירוֹת הָאִילָן, וְעַל הַתְּקוּפָה. עַל שְׁנַיִם מֵהֶן מְעַבְּרִין, וְעַל אֶחָד מֵהֶן אֵין מְעַבְּרִין" ¹.

שווה לעצור על השלושה האלה, כי הם לא מופשטים בכלל. "האביב" הוא מצב השעורה בשדות, האם היא תבשיל בזמן להביא ממנה את קרבן העומר בפסח. "פירות האילן" הוא מצב ההבשלה של העצים. "התקופה" היא החישוב האסטרונומי, נקודת השוויון האביבי. שני סימנים מתוך השלושה מספיקים; אחד לבדו לא.

כלומר ההחלטה על החודש הנוסף לא נלקחה בספר. היא נלקחה בשדה.

"הגוזלים עדיין רכים": איך נראתה הודעה על שנה מעוברת

התלמוד שמר טקסט אחד שהופך את כל זה למוחשי: נוסח מכתב אמיתי שהכתיב רבן גמליאל, בישיבה על מדרגות הר הבית, ליוחנן הסופר שעמד לפניו.

היו לפניו שלוש איגרות. שתיים היו הודעות שגרתיות לגליל ולדרום על זמן ביעור מעשרות. השלישית נשלחה לגולה (לבבל, למדי ולשאר הפזורה), וזה מה שכתוב בה: "מְהוֹדְעִין אֲנַחְנָא לְכוֹן דְּגוֹזָלַיָּא רַכִּיכִין, וְאִימְּרַיָּא דַּעְדְּקִין, וְזִמְנָא דַאֲבִיבָא לָא מְטָא, וּשְׁפַרָא מִילְּתָא בְּאַנְפַּאי וּבְאַנְפֵּי חֲבֵירַיי, וְאוֹסֵיפִית עַל שַׁתָּא דָּא יוֹמִין תְּלָתִין" ².

בתרגום חופשי: הגוזלים עדיין רכים, הכבשים עדיין קטנים, וזמן האביב לא הגיע; זה נראה נכון בעיניי ובעיני חבריי, ולכן הוספתי לשנה הזאת שלושים יום.

זו כל ההודעה. לא נוסחה, לא טבלה: שלוש עובדות מהשטח ומשפט אחד של החלטה. וכשקוראים את זה קשה שלא לחשוב שהחודש הנוסף בלוח שלנו נראה היום כמו חישוב אריתמטי, אבל הוא התחיל כאנשים שהסתכלו על כבשים.

מה כן קורה באדר א'

השאלה המעשית שהחודש הזה מעורר היא איזה משני האדרים "אמיתי". המשנה עונה עליה בקיצור מפתיע: "אֵין בֵּין אֲדָר הָרִאשׁוֹן לַאֲדָר הַשֵּׁנִי אֶלָּא קְרִיאַת הַמְּגִלָּה וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" ³. כלומר ההבדל היחיד הוא פורים; בכל שאר העניינים שני החודשים שקולים.

פורים קטן (י"ד וט"ו באדר א'). לא קוראים מגילה, לא שולחים מנות ואין סעודת חג, ובכל זאת היום מסומן. השולחן ערוך קובע: "יוֹם י"ד וט"ו שֶׁבַּאֲדָר רִאשׁוֹן אֵין נוֹפְלִין עַל פְּנֵיהֶם וְאֵין אוֹמְרִים מִזְמוֹר יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, וַאֲסוּרִים בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית" ⁴. מדלגים על תחנון, ואסור להספיד ולצום. הרמ"א מוסיף בהגהה נימה אנושית: יש אומרים שחייבים להרבות בסעודה ובשמחה, ואנחנו לא נוהגים כך, "מִכָּל מָקוֹם יַרְבֶּה קְצָת בִּסְעוּדָה כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי הַמַּחְמִירִים", והוא חותם בפסוק "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד" ⁵. ארוחה קצת יותר טובה מהרגיל, ליתר ביטחון.

ראש חודש אדר א' נמשך יומיים, כי בשבט תמיד שלושים יום, ובאדר א' עצמו שלושים יום, ולכן גם ראש חודש אדר ב' יהיה בן יומיים.

ואיך כותבים את התאריך? גם על זה יש הכרעה מעשית: הרמ"א פוסק שבשטרות "כְּשֶׁמְּעַבְּרִין הַשָּׁנָה כּוֹתְבִין בַּאֲדָר רִאשׁוֹן אֲדָר סְתָם, וּבַשֵּׁנִי אֲדָר הַשֵּׁנִי" ⁶. מי שכותב "אדר" בלי מספר, מתכוון לראשון.

שאלות נפוצות על אדר א'

מתי יש אדר א'?
רק בשנה מעוברת, שבע שנים מתוך כל תשע עשרה. הרשת שבראש העמוד מציגה את החודש בשנה שנבחרה; אם השנה אינה מעוברת, אין בה אדר א' כלל אלא אדר אחד בלבד.

כמה ימים יש באדר א'?
שלושים, תמיד. אדר ב' שאחריו מונה עשרים ותשעה. יחד הם מוסיפים לשנה חודש שלם.

האם פורים חל באדר א'?
לא. פורים נחוג באדר ב'. בי"ד ובט"ו באדר א' חל "פורים קטן", שאין בו מגילה ואין בו משלוח מנות, רק דילוג על תחנון ואיסור הספד ותענית.

מתי ראש חודש אדר א'?
יומיים: ל' בשבט וא' באדר א' (30-31/1/33), כי בשבט תמיד שלושים יום.

באיזה חודש לועזי חל אדר א'?
בדרך כלל בפברואר, ולעיתים כבר מסוף ינואר. בשנה מעוברת כל התאריכים העבריים שאחריו נדחים בשלושים יום, ולכן פסח נופל בה מאוחר מהרגיל.

אדר א' בלוח: התאריך העברי והלועזי זה לצד זה

הלוח שבראש העמוד מציג את אדר א' כפי שהוא בלוח העברי: המספרים הגדולים הם ימי החודש העברי, ומתחת לכל אחד מהם מופיע התאריך הלועזי המקביל. זו התצוגה שמראה בבירור את מה שקשה לראות בלוח לועזי, ששלושים ימים שלמים נכנסים כאן לתוך השנה, ושהתאריכים שאחריהם זזים בהתאם.

אפשר לראות בו את שני ימי ראש החודש בתחילתו, את י"ד וט"ו, ימי פורים קטן, באמצע, ואת סוף החודש שנוגע בראש חודש אדר ב'. הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.

• כל מועדי השנה בטבלה אחת, ומשם לעמוד של כל חג: לוח חגים 2026
• הלוח המלא להדפסה: לוח שנה 2026 עם חגים להדפסה
• לתצוגה לפי החודש הלועזי: לוח חודשי לועזי

דפים קשורים

• ינואר 2033
• מרץ 2033
• לוח חודש אדר א׳ התשצ״ג