אדר הוא החודש האחרון בשנה העברית במניין מניסן, והאחרון שלפני האביב. הוא נופל בין פברואר למרץ, כשהגשם כבר מתמעט והשדות בישראל מלאים כלניות, ויש לו אופי אחד שקשה לפספס: זה החודש שהמסורת קשרה אותו בשמחה.
באדר עשרים ותשעה יום, ורוב הימים המסומנים בו נמצאים במחצית השנייה. תחילתו שקטה, וממנה הוא נבנה: א' באדר, שבו נפתחת ההכנה הציבורית לקראת ניסן; ז' באדר, יום הולדתו ופטירתו של משה; ואז תענית אסתר, פורים, ושושן פורים.
בשנה מעוברת החודש הזה נכפל, ואז יש אדר א' ואדר ב'. פורים נחוג תמיד בשני, זה שסמוך לניסן.
החודש השנים עשר
כמו שאר שמות החודשים העבריים, גם "אדר" עלה מבבל, שם קראו לחודש הזה *אַדָּרוּ*. במקרא הוא מופיע בשמו רק בספרים המאוחרים, ובראשם מגילת אסתר, ושם הוא תמיד מוצמד למספרו: המן הפיל גורל "מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר" 1.
המספר הזה הוא המפתח למקומו של אדר בלוח. מניין החודשים העברי נפתח בניסן, ולכן אדר הוא השנים עשר והאחרון, סוף מסלול שלם, ממש לפני שחודש האביב מתחיל אותו מחדש. זו הסיבה שבשנה מעוברת התוספת נכנסת דווקא כאן, בקצה: מוסיפים חודש שלם לפני אדר כדי שניסן ימשיך ליפול באביב.
א' באדר: היום שבו העיר מתכוננת
המשנה במסכת שקלים מתארת את א' באדר לא כיום של טקס אלא כיום של הודעות. בית הדין היה מכריז בו על גביית מחצית השקל, על עקירת כלאיים מהשדות, ואז מתחילה עבודה ציבורית שלמה: "וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְוְאוֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים, וּמְצַיְּנִין אֶת הַקְּבָרוֹת" 2.
התמונה שעולה מכאן מוחשית מאוד. הגשמים שטפו את הדרכים במשך כל החורף, סימוני הקברים נמחקו, המקוואות התמלאו בוץ, ובעוד שישה שבועות עיירות שלמות יעלו לירושלים לרגל. אדר הוא החודש שבו מתקנים את הכבישים לפני העונה.
מכאן גם ארבע ה"פרשיות" שנקראות בשבתות אדר (שקלים, זכור, פרה והחודש) שכל אחת מהן היא בעצם תזכורת בלוח: הגיע הזמן להתחיל להתכונן.
מועדי אדר, לפי הסדר
ראש חודש אדר (ל' בשבט וא' באדר). יומיים, כי בשבט תמיד שלושים יום. זהו יום ההכרזה על השקלים ועל תיקון צורכי הציבור.
ז' באדר. היום שבו נולד משה והיום שבו מת, לפי המסורת. בישראל הוא נקבע ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע.
תענית אסתר (י"ג באדר). צום קצר של יום אחד, מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, שקודם לפורים.
פורים (י"ד באדר). היום שמגילת אסתר קבעה, והיום שנותן לחודש כולו את אופיו. התאריכים והמנהגים שלו נמצאים בעמוד פורים.
שושן פורים (ט"ו באדר). פורים של הערים שהיו מוקפות חומה מימי יהושע, ובראשן ירושלים, שחוגגת יום אחרי כולם.
ולמחרת סוף החודש מתחיל ניסן, והשנה שוב נפתחת.
הגורל שנפל על החודש הלא נכון
המן, לפי המגילה, לא בחר את החודש שבו יבצע את תוכניתו. הוא הטיל גורל. והגמרא מספרת מה עבר עליו כשהגורל נפל דווקא על אדר.
"כֵּיוָן שֶׁנָּפַל פּוּר בְּחוֹדֶשׁ אֲדָר שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה", היא אומרת, כי הוא ידע דבר אחד: זה החודש שבו מת משה. חודש שכזה, חשב, ודאי נושא מזל רע לישראל. "וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת, וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלָד" 3.
כל הסיפור הזה עומד על עובדה יומיומית לגמרי: אותו תאריך עצמו יכול להיות יום פטירה ויום לידה. המן הסתכל על החצי אחד וראה סימן רע; הגמרא מזכירה שיש שם גם חצי שני. זו, בקצרה, גם התשובה של החודש הזה לשאלה למה הוא נחשב חודש של מזל.
משנכנס אדר
המשפט שכולם מכירים מנוסח בגמרא כמחצית של השוואה. רב יהודה אומר בשם רב: "כְּשֵׁם שֶׁמִּשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה — כָּךְ מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה" 4. כלומר אדר הוא ההפך המדויק של אב: שני חודשים שהלוח קבע להם מצב רוח, אחד בכל קצה.
וזה קצת מפתיע, כי שמחה אינה דבר שאפשר להורות עליו. מה שהחודש מבקש הוא צנוע יותר: להטות את הכף, למצוא סיבה, לדחות דברים לא נעימים לחודש הבא. מגילת אסתר מנסחת את זה כתיאור ולא כציווי: זה "הַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב" 5. לא היום נהפך, החודש.
מכאן גם המשפט הנפוץ "מזל דגים", שמזל החודש נעשה שם נרדף למזל טוב, וגם הנוהג לקיים חתונות ואירועים משמחים דווקא באדר.
שאלות נפוצות על חודש אדר
מתי ראש חודש אדר?
ראש חודש אדר נמשך יומיים, כי בשבט תמיד שלושים יום: הראשון מבין השניים הוא עדיין ל' בשבט, והשני הוא כבר א' באדר. שני הימים נחשבים ראש חודש לכל דבר. התאריך הלועזי נופל בדרך כלל בפברואר. השנה 12-13/2/32.
באיזה חודש לועזי חל אדר?
בין פברואר למרץ. בשנה מעוברת, שבה יש שני אדרים, אדר א' נופל בפברואר ואדר ב' נמשך לתוך מרץ.
כמה ימים יש בחודש אדר?
עשרים ותשעה. בשנה מעוברת, שבה החודש נכפל, אדר א' מונה שלושים יום ואדר ב' עשרים ותשעה.
מהם המועדים של חודש אדר?
ז' באדר (19/2/32), תענית אסתר בי"ג (25/2/32), פורים בי"ד (26/2/32) ושושן פורים בט"ו (27/2/32). אף אחד מהם אינו יום שבתון רשמי, ולכן אדר הוא חודש עבודה מלא כמעט לגמרי.
מתי נגמר חודש אדר?
בכ"ט באדר, שהוא ערב ראש חודש ניסן. למחרת מתחיל א' בניסן (השנה 13/3/32), והמניין העברי של החודשים נפתח מחדש.
אדר בלוח: התאריך העברי והלועזי זה לצד זה
הלוח שבראש העמוד מציג את אדר כפי שהוא בלוח העברי: המספרים הגדולים הם ימי החודש העברי, ומתחת לכל אחד מהם מופיע התאריך הלועזי המקביל. כך אפשר לראות מיד על איזה תאריך לועזי נופל א' באדר בשנה שנבחרה, איפה יושבים ז' באדר, י"ג, י"ד וט"ו, ובאיזה יום בשבוע.
מכיוון שאדר נחתך בין פברואר למרץ, בלוח הלועזי הוא מתפצל לשני עמודים; כאן הוא מופיע כיחידה אחת, וכך אפשר לראות את כל רצף סוף החודש בבת אחת. הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.
- כל מועדי השנה בטבלה אחת, ומשם לעמוד של כל חג: לוח חגים 2026
- הלוח המלא להדפסה: לוח שנה 2026 עם חגים להדפסה
- לתצוגה לפי החודש הלועזי, שבה פברואר ומרץ מופיעים בנפרד: לוח חודשי לועזי
דפים קשורים
מראי מקום
- אסתר ג', ז' פרק ג', פסוק ז'
הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂר הוּא־חֹדֶשׁ אֲדָר
למקור - משנה, שקלים א', א' מסכת שקלים, פרק א', משנה א'
בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם... וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים וְאֶת הָרְחוֹבוֹת וְאֶת מִקְוְאוֹת הַמַּיִם, וְעוֹשִׂין כָּל צָרְכֵי הָרַבִּים, וּמְצַיְּנִין אֶת הַקְּבָרוֹת
למקור - תלמוד בבלי, מגילה י"ג ע"ב מגילה י"ג ע"ב
כֵּיוָן שֶׁנָּפַל פּוּר בְּחוֹדֶשׁ אֲדָר שָׂמַח שִׂמְחָה גְּדוֹלָה, אָמַר: נָפַל לִי פּוּר בְּיֶרַח שֶׁמֵּת בּוֹ מֹשֶׁה. וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁבְּשִׁבְעָה בַּאֲדָר מֵת, וּבְשִׁבְעָה בַּאֲדָר נוֹלָד
למקור - תלמוד בבלי, תענית כ"ט ע"א (רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב) תענית כ"ט ע"א
כְּשֵׁם שֶׁמִּשֶּׁנִּכְנַס אָב מְמַעֲטִין בְּשִׂמְחָה — כָּךְ מִשֶּׁנִּכְנַס אֲדָר מַרְבִּין בְּשִׂמְחָה
למקור - אסתר ט', כ"ב פרק ט', פסוק כ"ב
וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב
למקור