התאריכים
יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור יום השואה, הוא יום ממלכתי שנקבע בחוק לכ״ז בניסן והוקדש לזכר ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה ולזכר מעשי המרד וההתנגדות. הוא נפתח בערב בטקס הממלכתי ביד ושם ונמשך למחרת עד צאת הכוכבים; בעשר בבוקר נשמעת צפירה בת שתי דקות שבמהלכה נעצרת המדינה כולה, גם על הכביש. זה אינו חג ואינו יום שבתון: העבודה נמשכת, בתי הספר פתוחים ומקיימים טקסים, ומקומות הבידור סגורים.
איך נבחר התאריך
בשנים הראשונות שאחרי המלחמה לא היה בישראל תאריך מוסכם לזיכרון, והוויכוח עליו נמשך שנים. הרבנות הראשית ביקשה לצרף את הזיכרון לצום קיים, י׳ בטבת, בטענה שחודש ניסן, חודש הגאולה, אינו מתאים לאבל. אחרים הציעו את י״ד בניסן, היום שבו פרץ מרד גטו ורשה באפריל 1943, אלא שהוא נופל בערב פסח. הפשרה שהתקבלה בכנסת בשנת 1951 הייתה כ״ז בניסן: שישה ימים אחרי פסח, קרוב מספיק למרד ורשה כדי לשמור על הקשר, ורחוק מספיק מהחג.
בשנת 1953 חוקקה הכנסת את חוק זיכרון השואה והגבורה שהקים את יד ושם כרשות הזיכרון של המדינה, ובשנת 1959 נחקק החוק שקבע את היום עצמו. סעיף 1 שלו מנוסח בקצרה: “כ״ז בניסן הוא יום הזכרון לשואה ולגבורה, מוקדש, מדי שנה בשנה, להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם” 1.
תיקונים מאוחרים לחוק הוסיפו שני כללי הזזה: אם כ״ז בניסן חל ביום שישי, מוקדם היום לכ״ו בניסן, ואם הוא חל ביום ראשון, נדחה לכ״ח בניסן. שני הכללים האלה נועדו למנוע התנגשות בין היום או ערבו לבין השבת. הם מספיקים משום שבלוח העברי כ״ז בניסן יכול ליפול רק בארבעה ימים בשבוע: שלישי, חמישי, שישי או ראשון.
איך היום נראה
הטקס בערב. היום נפתח בטקס הממלכתי המרכזי בכיכר גטו ורשה שביד ושם בירושלים, ובו מדליקים שש משואות, אחת לכל מיליון, בידי ניצולי שואה. הטקס משודר בשידור חי ופותח גם את לוח השידורים של היום כולו.
הצפירה. למחרת בבוקר, בשעה עשר, נשמעת ברחבי הארץ צפירה בת שתי דקות. החוק מנסח זאת כך: “ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים” 2. בפועל זה הרגע המוכר ביותר של היום: נהגים עוצרים בכביש המהיר, יוצאים מהרכב ועומדים. הצפירה נשמעה בעבר בשמונה בבוקר, והוזזה לעשר כדי שבתי הספר יספיקו להתכונן אליה.
טקסים ולימוד. בבתי הספר, בבסיסי צה״ל ובמקומות עבודה נערכים טקסי התייחדות; הדגלים על מבני הציבור מורדים לחצי התורן; ותוכניות הרדיו והטלוויזיה מוקדשות כולן לנושא: עדויות, סרטים תיעודיים וסיפורים אישיים.
סגירה של מקומות בידור. החוק אוסר קיום עינוגים ציבוריים ביום הזיכרון, ומורה שגם בתי הקפה יהיו סגורים בערבו. בפועל בתי הקולנוע, התיאטראות ומועדוני המוזיקה סוגרים מהערב שלפני.
לכל איש יש שם
אחד הקשיים של הזיכרון הזה הוא המספר עצמו. שישה מיליון הוא נתון שקשה להחזיק בראש, ובוודאי קשה להתאבל עליו; ככל שהוא גדול יותר, כך הוא מופשט יותר.
המענה שהתגבש לכך הוא פשוט מאוד: לקרוא שמות. ביום הזיכרון נערך בכנסת, וגם בבתי ספר, ברשויות מקומיות ובקהילות בעולם, טקס שבו אנשים קוראים בקול שמות של נספים, לעיתים קרובות שמות של בני משפחה שלהם. הקריאה נמשכת שעות, והיא מכוונת בדיוק נגד ההפשטה: לא מיליונים, אלא אדם אחד, ואחריו עוד אחד.
הטקס הזה, וגם מפעל איסוף השמות של יד ושם שנועד לתעד את שמו של כל נספה בנפרד, נקראים על שם שיר של המשוררת זלדה שראשיתו “לכל איש יש שם”. השיר עצמו אינו עוסק בשואה כלל, הוא מונה את השמות שאדם מקבל מהוריו, מהאנשים סביבו וממה שעשה בחייו, אבל הוא הפך למשפט שנאמר בישראל בכל שנה מחדש, מהסיבה הפשוטה שהוא מנסח את מה שהיום הזה מנסה לעשות.
שואה וגבורה, וגם 27 בינואר
שמו המלא של היום כולל שתי מילים, ובצירוף שלהן טמון ויכוח שליווה את ישראל שנים ארוכות. “גבורה” נכנסה לשם משום שבשנות החמישים היה קשה לדבר על השואה בלי להצמיד לה סיפור של התנגדות, ובמרכזה עמד מרד גטו ורשה. עם הזמן השתנתה נקודת הכובד: הטקסים ותוכניות הלימוד עוסקים היום פחות בלוחמים ויותר בעדויות של מי שהיה שם, גם, ובעיקר, של מי שלא נשק לו נשק ביד. השם נשאר כפי שהוא.
הבדל שני נוגע לתאריך. רוב מדינות העולם מציינות את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ב־27 בינואר, יום שחרור אושוויץ, לפי החלטת האו״ם משנת 2005. ישראל מציינת את כ״ז בניסן. שני התאריכים אינם מתחרים זה בזה: הם פשוט נובעים משתי נקודות מבט: האחת מודדת את הזיכרון לפי סוף המחנות, והשנייה לפי לוח השנה העברי ולפי המרד.
שאלות נפוצות על יום השואה
מתי יום הזיכרון לשואה?
בכ״ז בניסן (4/5/27). בלוח הלועזי הוא נופל באפריל, ולעיתים בסוף אפריל או בתחילת מאי.
האם התאריך תמיד קבוע?
התאריך העברי קבוע, אבל יש לו שני כללי הזזה סטטוטוריים: אם כ״ז בניסן חל ביום שישי, היום מוקדם לכ״ו בניסן; אם הוא חל ביום ראשון, הוא נדחה לכ״ח בניסן. בשאר השנים הוא נשאר בכ״ז.
מתי ערב יום השואה?
היום מתחיל בשקיעה שלפני התאריך, ואז נערך הטקס הממלכתי ביד ושם. הוא מסתיים עם צאת הכוכבים למחרת.
מתי הצפירה ביום השואה?
בבוקר, בשעה עשר, למשך שתי דקות. בשנים הראשונות היא נשמעה בשמונה.
האם יום השואה הוא יום שבתון?
לא. מקומות העבודה ובתי הספר פועלים כרגיל, ובבתי הספר נערכים טקסים. מה שכן סגור על פי חוק הם מקומות הבידור, כולל בתי הקפה בערב היום.
האם מציינים אותו גם מחוץ לישראל?
כן. קהילות יהודיות רבות מציינות את כ״ז בניסן בטקסים ובקריאת שמות. במקביל מציינות מדינות רבות את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ב־27 בינואר.
יום השואה בלוח: התאריך העברי והלועזי זה לצד זה
הלוח שבראש העמוד מציג את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בתוך החודש שבו הוא חל, עם התאריך העברי והתאריך הלועזי זה לצד זה. כך אפשר לראות מיד באיזה תאריך לועזי נופל כ״ז בניסן בשנה שנבחרה, על איזה יום בשבוע, ואם השנה היא אחת מאותן שנים שבהן היום מוקדם לכ״ו בניסן או נדחה לכ״ח בניסן. בלוח אפשר לראות גם את הרצף שאליו היום שייך: מפסח, שבוע וחצי לפניו, ועד יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות, שבוע אחריו.
הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.
- כל מועדי השנה במבט אחד: לוח החגים השנתי
- הלוח המלא להדפסה: דף הבית
- החודש שבו חל היום: חודש ניסן
דפים קשורים
מראי מקום
- חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי״ט–1959 סעיף 1
כ״ז בניסן הוא יום הזכרון לשואה ולגבורה, מוקדש, מדי שנה בשנה, להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם.
למקור - חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי״ט–1959 סעיף 2
ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים.
למקור