התאריכים
סוכות הוא החג שבו יוצאים מהבית. שבעה ימים, מט״ו בתשרי ועד כ״א בו, שבהם אוכלים, ורבים גם ישנים, במבנה ארעי שנבנה בחצר, במרפסת או בחניה. השנה הוא חל ב־24-30/9/29.
חמישה ימים בלבד מפרידים בינו לבין יום הכיפורים, וקשה למצוא בלוח מעבר חד ממנו: מהיום השקט והמופשט בשנה אל החג המוחשי מכולם, שאי אפשר לקיים אותו בלי לקחת קרשים וסכך ולבנות משהו בידיים. התפילה קוראת לו ״זמן שמחתנו״, ובישראל הוא גם שבוע החופש הגדול של הסתיו.
ימי החג, יום אחר יום
| יום החג | תאריך לועזי | יום בשבוע | תאריך עברי |
|---|---|---|---|
| יום 1 | 24 בספטמבר 2029 | יום שני | ט״ו בתשרי |
| יום 2 | 25 בספטמבר 2029 | יום שלישי | ט״ז בתשרי |
| יום 3 | 26 בספטמבר 2029 | יום רביעי | י״ז בתשרי |
| יום 4 | 27 בספטמבר 2029 | יום חמישי | י״ח בתשרי |
| יום 5 | 28 בספטמבר 2029 | יום שישי | י״ט בתשרי |
| יום 6 | 29 בספטמבר 2029 | שבת | כ׳ בתשרי |
| יום 7 | 30 בספטמבר 2029 | יום ראשון | כ״א בתשרי |
חג אסיף שהפך לחג של זיכרון
לסוכות שני פנים שהתקיימו זה לצד זה מלכתחילה. מצד אחד הוא חג חקלאי: ״חג האסיף״, בסוף העונה, כשהתבואה כבר באסם והפירות נאספו; זהו החג האחרון בשלושת הרגלים, וגם העמוס ביותר שבהם בימי המקדש. מצד שני הוא חג של זיכרון: הסוכה מזכירה ארבעים שנה של מגורים ארעיים במדבר.
התמונה החיה ביותר שנשארה ממנו נמצאת דווקא בספר נחמיה. השבים מבבל, שקראו בתורה בראשית תשרי, גילו בה את מצוות הסוכה, ובנו סוכות על הגגות, בחצרות ובחצרות בית המקדש. הכתוב מוסיף שם משפט חריף: ״כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא, וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד״ 1.
זהו אחד המקומות הבודדים במקרא שבהם רואים מנהג מתחדש בזמן אמת: קבוצת אנשים שקוראת טקסט, מבינה מה כתוב בו, ויוצאת לבנות.
סוכה וארבעה מינים
לחג הזה נתנה התורה שתי מצוות שאפשר להחזיק ביד, וזה כמעט כל מה שיש בו.
הראשונה היא הסוכה: ״בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״ 2. הנימוק כאן אינו הלכה אלא זיכרון, והוא מנוסח כהוראה לדורות: שידעו.
השנייה היא ארבעת המינים: ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים״ 3. התורה אינה מפרשת מהו ״פרי עץ הדר״ ומהו ״ענף עץ עבות״; המסורת היא שזיהתה אותם כאתרוג והדס, לצד הלולב והערבה.
ושימו לב לסוף הפסוק. המילה שחוזרת בהקשר של החג הזה יותר מכל מילה אחרת היא ״ושמחתם״.
מה עושים בסוכות
בונים סוכה. הכלל הפשוט הוא שהגג, הסכך, חייב להיות מצמח שנקצר: ענפים, קנים, מחצלות. הוא צריך להצל יותר משהוא מאיר, ובכל זאת להשאיר מספיק פתחים כדי לראות דרכו כוכבים בלילה. הבנייה מתחילה כבר במוצאי יום הכיפורים, ובשכונות רבות בישראל זהו הרעש המזוהה ביותר עם הימים שבין החגים.
מקשטים. שרשראות נייר, ציורים של ילדים, פירות תלויים, נורות. זהו אולי החלק היחיד בשנה היהודית שנמסר במלואו לילדים.
נוטלים ארבעה מינים. לולב, אתרוג, שלושה הדסים ושתי ערבות נאגדים יחד; מברכים עליהם בכל בוקר של החג ומנענעים אותם לשש רוחות. השווקים שנפתחים לפני החג, ״שוק ארבעת המינים״, הם חוויה בפני עצמה, ובחירת אתרוג נעשית שם בזכוכית מגדלת.
אושפיזין. מנהג שמזמין בכל ערב ״אורח״ אחר מאבות האומה אל הסוכה. בבתים רבים זו סתם סיבה טובה לארח בפועל.
חול המועד. חמשת הימים שבין היום הראשון לאחרון הם ימי ביניים: מותר לנסוע ולעבוד במידה, והם הפכו בישראל לשבוע הטיולים הגדול של השנה.
הושענא רבה. היום השביעי, שבו מקיפים את הבימה שבע פעמים ובסופו חובטים חמש ערבות בקרקע, מנהג עתיק ולא מוסבר, שנשאר אחד הרגעים הצבעוניים בשנה.
שמחת בית השואבה. בימי המקדש התקיים בלילות החג טקס ניסוך המים, ולצדו חגיגה שהמשנה מתארת בשורה אחת שאין כמותה: ״מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו״ 4. השם חזר לשימוש בדורות האחרונים ככינוי לערבי שירה וריקוד בחול המועד.
ענני כבוד או סוכות ממש
מה בדיוק היו אותן סוכות שהתורה מצווה לזכור? על השאלה הזאת נחלקו שני מגדולי התנאים, ותשובותיהם רחוקות זו מזו כמעט כמו שאפשר.
הברייתא מביאה את שתיהן זו לצד זו: ״כִּי בַסּוּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל — עַנְנֵי כָבוֹד הָיוּ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: סוּכּוֹת מַמָּשׁ עָשׂוּ לָהֶם״ 5.
לפי רבי אליעזר הסוכה מזכירה נס: ענני כבוד שהקיפו את המחנה במדבר, מחסה שלא נבנה בידי אדם. לפי רבי עקיבא היא מזכירה בדיוק את ההפך: אנשים שיצאו למדבר וסידרו לעצמם צל מהחומרים שהיו להם.
היפה בזה הוא שהמנהג עצמו לא הכריע. הסוכה שכל אחד בונה היום היא בעת ובעונה אחת שתיהן: מבנה שברירי שאדם מקים בעצמו, ובכל זאת נקרא ״צילא דמהימנותא״, צל של אמון. וכשיושבים בה בערב ורואים כוכב דרך הסכך, שתי התשובות מרגישות נכונות.
למה דווקא עכשיו
הסדר של תשרי הוא שנותן לסוכות את משמעותו. חמישה ימים קודם לכן עמדו כולם יממה שלמה בלי אוכל, בלי נעליים ובלי מים, בתוך יום שכולו מילים. ואז, מיד, יוצאים החוצה ובונים בקתה.
אין בזה שום דבר מופשט. אחרי יום שבו הכול היה פנימי, החג הבא דורש קרשים, מסמרים, וגג שאפשר לראות דרכו את השמיים. מי שביקש כפרה במילים מתבקש עכשיו לגור שבוע בתוך מבנה שרוח יכולה להזיז.
וזו כנראה גם הסיבה שדווקא הוא נקרא ״זמן שמחתנו״. הבית האמיתי נשאר במקומו, יציב וסגור, והחג הזה מבקש לצאת ממנו לשבוע, לא כדי לוותר עליו, אלא כדי לזכור שהוא לא הדבר היחיד שמחזיק אותנו.
ביום השביעי, הושענא רבה, נחתם החג; מיד אחריו באים שמיני עצרת ושמחת תורה, שהם יום טוב נפרד ולא חלק משבעת הימים.
שאלות נפוצות על סוכות
מתי סוכות?
סוכות חל תמיד בט״ו בתשרי ונמשך שבעה ימים (24-30/9/29). בלוח הלועזי הוא נודד בין סוף ספטמבר לסוף אוקטובר.
מתי ערב סוכות, ומתי נכנס החג?
ערב סוכות הוא י״ד בתשרי (23/9/29), ארבעה ימים אחרי יום הכיפורים. החג נכנס עם הדלקת הנרות לפני השקיעה באותו ערב. הזמנים המדויקים לפי עיר מופיעים בראש העמוד.
כמה ימים נמשך סוכות?
שבעה ימים. בישראל היום הראשון בלבד הוא יום טוב, ואחריו חמישה ימי חול המועד והושענא רבה. בתפוצות שני הימים הראשונים הם יום טוב, וימי חול המועד הם ארבעה.
מתי חול המועד סוכות?
מהיום השני של החג ועד הושענא רבה (25/9/29 עד 30/9/29). אלה ימים שמותר לנסוע ולעבוד בהם במידה, ובישראל הם שבוע החופשה של מערכת החינוך.
מהי הושענא רבה?
היום השביעי והאחרון של סוכות, כ״א בתשרי. מקיפים בו את הבימה שבע פעמים עם ארבעת המינים, ובסופו חובטים חמש ערבות בקרקע. במסורת הוא נחשב לחתימה של הרצף שנפתח בראש השנה.
מתי יוצא חג סוכות?
החג עצמו נגמר בצאת הכוכבים של הושענא רבה (30/9/29). מיד אחריו מתחיל שמיני עצרת, שהוא יום טוב נפרד ולא היום השמיני של סוכות, ולו יש עמוד משלו.
סוכות 2029 ואילך: תאריכים וקישורים
החג נכנס עם הדלקת הנרות בערב שלפניו. הלוח שבראש העמוד מראה את שבעת הימים ברצף, את חול המועד שביניהם ואת התאריך הלועזי לצד העברי.
- כל חגי השנה במבט אחד: לוח חגים 2026
- הלוח המלא להדפסה: דף הבית
- החודש שבו חל החג: חודש תשרי
דפים קשורים
מראי מקום
- נחמיה ח׳, י״ז ספר נחמיה פרק ח׳, פסוק י״ז
וַיַּעֲשׂוּ כָל הַקָּהָל הַשָּׁבִים מִן הַשְּׁבִי סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻּכּוֹת, כִּי לֹא עָשׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן כֵּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַהוּא, וַתְּהִי שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאֹד.
למקור - ויקרא כ״ג, מ״ב–מ״ג ויקרא פרק כ״ג, פסוקים מ״ב–מ״ג
בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם.
למקור - ויקרא כ״ג, מ׳ ויקרא פרק כ״ג, פסוק מ׳
וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר, כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל, וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.
למקור - משנה, סוכה ה׳, א מסכת סוכה פרק ה׳, משנה א
אָמְרוּ: כָּל מִי שֶׁלֹּא רָאָה שִׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֵבָה, לֹא רָאָה שִׂמְחָה מִיָּמָיו.
למקור - תלמוד בבלי, סוכה י״א ע״ב מסכת סוכה, דף י״א עמוד ב׳ — ברייתא, מחלוקת רבי אליעזר ורבי עקיבא
דְּתַנְיָא: ״כִּי בַסּוּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ — עַנְנֵי כָבוֹד הָיוּ, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: סוּכּוֹת מַמָּשׁ עָשׂוּ לָהֶם.
למקור