שמחת תורה 2038

התאריכים

שמחת תורה הוא היום שבו מסיימים לקרוא את התורה ומתחילים אותה מיד מחדש, ורוקדים עם הספרים עצמם. הוא חל בכ״ב בתשרי: בישראל באותו יום עם שמיני עצרת, ובתפוצות למחרתו, בכ״ג. השנה הוא חל ב־21/10/38 (יום חמישי).

זהו החג האחרון של תשרי והיום שסוגר את כל רצף החגים. אחריו מגיע חשוון, החודש היחיד בשנה שאין בו אף מועד, ולכן היום הזה מרגיש בישראל לא רק כמו סיום של מחזור קריאה אלא כמו הערב האחרון של חופשה ארוכה.

יום נוסף, ושם שנוסף אחריו

בתורה אין חג בשם ״שמחת תורה״, ואין בה שום קשר בין היום הזה לקריאה בתורה. מה שכן יש הוא יום נוסף שנצמד לסוכות: ״בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם... עֲצֶרֶת הִוא, כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ״ ¹. שמיני עצרת: יום טוב שבא אחרי שבעת הימים ואינו חלק מהם: אין בו סוכה ואין בו ארבעה מינים.

השם ״שמחת תורה״ נולד מאוחר הרבה יותר, מהמנהג שקבע את קריאת התורה במחזור שנתי שנחתם בדיוק ביום הזה. השולחן ערוך מתאר את הסדר כפשוטו: מוציאים שלושה ספרי תורה, ובראשון קוראים את ״וזאת הברכה״ עד סוף התורה, ובשני: ״בראשית עד אשר ברא אלהים לעשות״ ².

זה כל הרעיון, והוא נמצא בפרט הקטן הזה: לא מסיימים ואז חוזרים בשבוע הבא. מסיימים ומתחילים באותה נשימה, לפני שמספיקים להתיישב.

מה עושים בשמחת תורה

הקפות. בערב וגם למחרת בבוקר מוציאים מארון הקודש את כל ספרי התורה שבבית הכנסת ומקיפים איתם את הבימה שבע פעמים, בשירה ובריקוד. הרמ״א, שתיאר את מנהגי אשכנז לפני כחמש מאות שנה, כתב את זה בדיוק כך: ״נָהֲגוּ לְהַקִּיף עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה הַבִּימָה שֶׁבְּבֵית הַכְּנֶסֶת כְּמוֹ שֶׁמַּקִּיפִים עִם הַלּוּלָב, וְהַכֹּל מִשּׁוּם שִׂמְחָה״ ³. בין הקפה להקפה עוצרים לשיר, ובקהילות רבות ההקפות נמשכות שעות.

חתן תורה וחתן בראשית. שני הכיבודים הגדולים של היום: האחד עולה לקריאה האחרונה בתורה, השני לפסוקים הראשונים של בראשית. שניהם נקראים ״חתן״, ובקהילות רבות נהוג שהם עורכים אחר כך קידוש לכולם.

כל הנערים. אחד המנהגים היחידים בשנה שנועדו לילדים בלבד: כל ילדי הקהילה עולים יחד לתורה, ומעליהם פורשים טלית גדולה כמו חופה.

דגלים ותפוחים. הילדים מסתובבים עם דגלי נייר, ובראש כל דגל תפוח ונר. את התפוח הצליחו בינתיים להחליף במדבקות ובממתקים, אבל הדגל שרד.

הקפות שניות. בישראל, בצאת החג, יוצאים ברחובות ובכיכרות ל״הקפות שניות״: ריקוד פומבי עם להקה, שנועד במקורו לבטא סולידריות עם יהודי התפוצות שאצלם החג רק מתחיל באותו ערב.

גשם. בתפילת מוסף של שמיני עצרת אומרים לראשונה את תפילת הגשם, ומכאן ואילך מזכירים גשם בתפילה כל החורף. בלוח החקלאי של ארץ ישראל זהו הרגע שבו העונה מתחלפת.

מאיפה הגיעה הסעודה

לצד הריקודים יש ליום הזה מנהג שני, שקט יותר: סעודה שעושים לכבוד סיום התורה. הרמ״א כותב שהיום נקרא שמחת תורה ״לְפִי שֶׁשְּׂמֵחִין וְעוֹשִׂין בּוֹ סְעוּדַת מִשְׁתֶּה לִגְמָרָהּ שֶׁל תּוֹרָה״ ³. ולמנהג הזה יש מקור מפתיע.

הוא נשען על פסוק בספר מלכים שאין בו זכר לתורה או לחג. שלמה המלך חולם בגבעון וזוכה בחכמה, ואז: ״וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם, וַיָּבוֹא יְרוּשָׁלַיִם וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי אֲרוֹן בְּרִית אֲדֹנָי... וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו״ ⁴. המדרש נעצר על הסוף: ״אָמַר רַבִּי יִצְחָק: מִכָּאן שֶׁעוֹשִׂים סְעוּדָה לִגְמָרָהּ שֶׁל תּוֹרָה״ ⁵.

כלומר: מלך מקבל את המתנה הגדולה בחייו, וההוכחה שהיא באמת שלו היא שהוא עורך ארוחה. לא נאום, לא מצבה: ארוחה, ולכל עבדיו.

מכאן צמח כל מנהג ה״סיום״ שבידינו: מי שמסיים מסכת, ספר או מחזור לימוד, מזמין אנשים לאכול. ושמחת תורה הוא הסיום הגדול מכולם, זה שכל קהילה עורכת יחד.

לסיים ולהתחיל באותה נשימה

אפשר היה לחשוב שהחג שנקרא על שם התורה יעמיד במרכזו לימוד. בפועל קורה ההפך: ביום הזה כמעט לא לומדים. מרימים את הספר הסגור ורוקדים איתו.

יש בזה אמירה שקשה לפספס. הספר שמחזיקים בזרועות הוא בדיוק אותו ספר שקוראים בו כל השנה, אלא שהיום אף אחד לא פותח אותו, הקשר איתו הוא פיזי, לא אינטלקטואלי, וגם מי שאינו יודע לקרוא בו לוקח בו חלק שווה.

והמבנה של היום אומר את השאר. הקריאה נחתמת ומיד נפתחת מבראשית, בלי הפסקה של רגע. כלומר: אין ״סוף״. יש נקודה שבה חוזרים להתחלה, ומגלים שהיא נקראת אחרת אחרי שקראת את כל מה שבא אחריה.

בישראל יש ליום הזה מאז התשפ״ד גם משמעות אחרת. שמחת תורה תשפ״ד חל ב־7 באוקטובר 2023, יום הטבח בעוטף עזה, ומאז התאריך העברי הזה נושא גם את הזיכרון הזה, לצד החג עצמו, שממשיך להיחגג.

שאלות נפוצות על שמחת תורה

מתי שמחת תורה?

בישראל שמחת תורה חל בכ״ב בתשרי, יחד עם שמיני עצרת (21/10/38). בתפוצות הוא חל יום אחד מאוחר יותר.

מתי נכנס החג, ומתי הוא יוצא?

החג נכנס עם הדלקת הנרות בערב שלפניו, במוצאי הושענא רבה (20/10/38). הוא יוצא בצאת הכוכבים של היום שאחריו (21/10/38). שעות מדויקות לפי עיר מופיעות בראש העמוד.

מה ההבדל בין שמיני עצרת לשמחת תורה?

שמיני עצרת הוא היום שהתורה קבעה, כ״ב בתשרי, ובו אומרים את תפילת הגשם. שמחת תורה הוא השם שניתן לאותו יום בגלל סיום מחזור קריאת התורה וההקפות. בישראל מדובר ביום אחד הנושא שני שמות; בתפוצות אלה שני ימים נפרדים.

למה בתפוצות שמחת תורה נחוג יום אחרי ישראל?

מפני שבתפוצות נוהג ״יום טוב שני של גלויות״: כל יום טוב מהתורה נשמר שם יומיים, מנהג שנקבע בתקופה שבה קידשו את החודש לפי עדים וההודעה לא הספיקה להגיע. כך שמיני עצרת נופל שם בכ״ב בתשרי ושמחת תורה בכ״ג.

האם יושבים בסוכה בשמחת תורה?

בישראל לא: שבעת ימי הסוכה נגמרו בהושענא רבה. בתפוצות יש הנוהגים לשבת בסוכה בשמיני עצרת, בלי לברך, אך לא בשמחת תורה שאחריו.

מהן הקפות שניות?

ריקוד פומבי שנערך בישראל במוצאי החג, בכיכרות ובאולמות, לעיתים עם להקה. הוא נועד מלכתחילה לבטא שותפות עם קהילות התפוצות, שבהן שמחת תורה רק מתחיל באותו ערב.