ראש השנה 2028

התאריכים

ראש השנה הוא היום שבו מתחילה השנה העברית: א׳ וב׳ בתשרי, שני ימים שנוהגים בהם כיום אחד ארוך. בלוח הלועזי הוא נודד בין תחילת ספטמבר לתחילת אוקטובר; השנה חל ב־21-22/9/28 (יום חמישי).

מכל מועדי השנה הוא היחיד שאין מאחוריו אירוע היסטורי: לא יציאה משעבוד, לא נס, לא הצלה מגזרה. מה שיש בו הוא צליל אחד ורגע של חשבון. ובפועל הוא גם החג הביתי ביותר בתשרי: שולחן ערוך, דבש, רימון, וברכה קצרה לכל מי שנכנס בדלת.

ימי החג, יום אחר יום

יום החג	תאריך לועזי	יום בשבוע	תאריך עברי
יום 1	21 בספטמבר 2028	יום חמישי	א׳ בתשרי
יום 2	22 בספטמבר 2028	יום שישי	ב׳ בתשרי

היום שקיבל את שמו מאוחר

בתורה לא מופיע ולו פעם אחת הצירוף ״ראש השנה״. היום הזה נזכר בה פעמיים בלבד, ובשני שמות אחרים: ״זכרון תרועה״ ו״יום תרועה״, יום שיש בו קול, בלי שנאמר מה הקול מציין. השם שאנחנו משתמשים בו הוא של חז״ל, והוא נקבע במשנה שפותחת את המסכת הקרויה עליו.

ולמה דווקא כאן מתחילה השנה? התלמוד מביא מחלוקת עתיקה על עונת בריאת העולם, ורבי אליעזר קובע בברייתא: ״בְּתִשְׁרִי נִבְרָא הָעוֹלָם, בְּתִשְׁרִי נוֹלְדוּ אָבוֹת... בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה״ ¹. מכאן הביטוי שחוזר בתפילת היום, ״היום הרת עולם״: זהו יום הולדת, אבל לא של עַם ולא של מלך, של העולם עצמו.

וזה גם מסביר את מה שנראה כמו חיסרון. לראש השנה אין סיפור מפני שהוא קודם לכל הסיפורים.

״זכרון תרועה״

כל מה שהתורה אומרת על היום הזה נכנס לשני פסוקים. הראשון, בפרשת המועדות: ״בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן, זִכְרוֹן תְּרוּעָה, מִקְרָא־קֹדֶשׁ״ ². השני, ברשימת קרבנות המועדים: ״יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם״ ³.

זה הכול. אין מילה על שופר, אין מילה על דין, אין מילה על תשובה. התורה נותנת תאריך ונותנת קול, וכל השאר, מהתקיעות ועד שולחן הסימנים, נבנה עליו לאורך דורות. יש בזה משהו אופייני לחג הזה: גם היום הוא נשאר יום שכל בית ממלא בתוכן משלו.

מה עושים בראש השנה

שופר. התקיעות נשמעות ביום עצמו, אחרי קריאת התורה, ובסך הכול מאה קולות. שלושה סוגי צליל מתחלפים בהן: תקיעה: צליל ארוך אחד; שברים: שלושה קצרים; תרועה: רצף מקוטע ומהיר. כשהיום הראשון חל בשבת לא תוקעים בו כלל, וכל התקיעות נדחות ליום השני.

הסימנים. מקור המנהג מפתיע בפשטותו: אביי, מחכמי בבל, אמר שראוי שיהא אדם רגיל לאכול בראש השנה ״קָרָא וְרוּבְּיָא, כַּרָּתֵי, סִילְקָא וְתַמְרֵי״ ⁴: דלעת, רוביא, כרישה, סלק ותמרים. מהמשפט הקצר הזה צמח שולחן שלם: התפוח בדבש, הרימון, ראש הדג, וברכה קטנה על כל אחד. בעדות המזרח זה סדר מסודר בפתיחת הארוחה, ובאשכנז נשארו בעיקר התפוח והדבש.

חלה עגולה. לא קלועה וארוכה כמו בשבת אלא עגולה, וטובלים אותה בדבש במקום במלח. בבתים רבים הטבילה בדבש נמשכת עד סוף החגים.

תשליך. ביום הראשון אחר הצהריים יוצאים אל מים, נהר, ים, בריכה או מזרקה, ואומרים שם כמה פסוקים. השם לקוח מנבואת מיכה על השלכת החטאים אל מצולות הים, והמנהג עצמו מאוחר יחסית; מה שהפך אותו לאהוב הוא בעיקר הטיול עצמו.

שני ימים. ראש השנה נוהג יומיים בכל מקום, גם בישראל, יוצא דופן בין כל חגי התורה. ההלכה מתייחסת אליהם כאל ״יומא אריכתא״, יום אחד ארוך. בליל השני נהוג להניח על השולחן פרי חדש שטרם אכלו ממנו השנה, כדי שברכת ״שהחיינו״ תיאמר עליו.

״שנה טובה״. הברכה נאמרת מערב החג ואילך, וברכות הכתב, ״כתיבה וחתימה טובה״, נשלחות כבר מאלול. בישראל זהו גם השבוע שבו נפתחת שנת הלימודים, ולכן החג הזה מרגיש יותר מכולם כמו תחילת שנה גם למי שלא נכנס לבית כנסת.

מה קוראים בשני הימים

אפשר היה לצפות שביום שנחשב ליום דין ייקראו בתורה פרשיות של חוק ומשפט. בפועל קוראים משהו אחר לגמרי.

ביום הראשון קוראים על לידת יצחק: סיפור על אישה זקנה שכבר הפסיקה לקוות, ועל צחוק. ההפטרה שאחריו היא סיפורה של חנה: אישה שעולה למשכן בשילה, מתפללת בלחש עד ששפתיה נעות בלי שנשמע קול, עלי הכהן חושב שהיא שיכורה, והיא עונה לו שהיא רק שופכת את נפשה. הברייתא שקושרת את היום הזה לבריאת העולם מוסיפה גם את השורה הזאת: ״בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה״ ¹.

ביום השני קוראים את עקדת יצחק: הטקסט שממנו מגיע גם קול השופר, לפי המסורת הקושרת אותו לאיל שנתפס בסבך.

שלוש הקריאות האלה אינן עוסקות בשכר ובעונש. הן עוסקות באנשים שמבקשים משהו ואינם יודעים אם יקבלו אותו. אולי זו הסיבה שהיום הזה, על אף שמו הרשמי, אינו מרגיש כמו אולם בית משפט.

בין דין לשעון מעורר

המשנה מציירת את היום בתמונה אחת שקשה לשכוח: ״בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן״ ⁵: כל בני האדם עוברים אחד־אחד, כמו עדר שנספר בשער צר. מהתמונה הזאת נולדה כל האווירה שנקראת ״ימים נוראים״.

הרמב״ם, שכתב את הלכות תשובה כאלף שנה אחריה, לוקח את היום למקום אחר לגמרי. הוא אומר שתקיעת השופר היא גזרת הכתוב, ואף על פי כן יש בה רמז: ״עוּרוּ יְשֵׁנִים מִשְּׁנַתְכֶם, וְנִרְדָּמִים הָקִיצוּ מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה, וְזִכְרוּ בּוֹרַאֲכֶם״ ⁶. ומיד אחר כך הוא מוסיף את החלק המעשי: שיראה אדם את עצמו כל השנה כאילו חציו זכאי וחציו חייב, וכך גם את העולם כולו, ולכן מעשה טוב אחד מכריע את הכף.

ההבדל בין שתי התמונות הוא ההבדל בין פחד לבין הזדמנות. בשנייה השופר אינו פסק דין אלא שעון מעורר, ומשקלו של יום שלם מצטמצם בדיוק לגודל של הצעד הבא.

שאלות נפוצות על ראש השנה

מתי ראש השנה?

ראש השנה חל תמיד בא׳–ב׳ בתשרי (21-22/9/28). בלוח הלועזי הוא נודד בין תחילת ספטמבר לתחילת אוקטובר, כי השנה העברית קצרה מהלועזית בכאחד עשר יום.

מתי ערב ראש השנה, ומתי נכנס החג?

ערב ראש השנה הוא כ״ט באלול (9/9/29), היום שלפני. החג נכנס עם הדלקת הנרות לפני שקיעת החמה באותו ערב. שעת הכניסה משתנה בכמה דקות בין ערים; הזמנים המדויקים לפי עיר מופיעים בראש העמוד.

כמה ימים נמשך ראש השנה?

יומיים, בישראל ובתפוצות כאחד. זהו החג היחיד שנוהג יומיים גם בארץ, מפני שבתקופה שבה קידשו את החודש לפי עדים לא היה אפשר לדעת מבעוד מועד באיזה משני הימים ייקבע א׳ בתשרי, והוא עצמו ראש חודש. ההלכה מתייחסת אליהם כאל יום אחד ארוך.

מתי יוצא ראש השנה?

בצאת הכוכבים במוצאי היום השני של החג (21-22/9/28), כשלושים עד ארבעים דקות אחרי השקיעה.

מה קורה כשראש השנה חל בשבת?

לא תוקעים בשופר באותו יום. זה קורה לא מעט: השנה א׳ בתשרי חל ביום יום חמישי. כשראש השנה חל בשבת, כל מאה הקולות נשמעים אז ביום השני בלבד, וגם תשליך נדחה במקרה כזה ליום השני.

מה ההבדל בין ראש השנה לראש השנה האזרחי?

ראש השנה הוא תחילת השנה בלוח העברי, בא׳ בתשרי. ראש השנה האזרחי הוא ה־1 בינואר, תחילת השנה בלוח הגרגוריאני. שני הלוחות רצים במקביל, ולכן כל תאריך עברי נופל בכל שנה על תאריך לועזי אחר.