התאריכים
פורים נחוג בי״ד באדר ומציין את הצלתם של יהודי האימפריה הפרסית מגזירת השמדה, כפי שהיא מסופרת במגילת אסתר. זהו החג הרועש ביותר בלוח העברי: קוראים בו מגילה בבית כנסת מלא ילדים מחופשים ורעשנים, שולחים אוכל לשכנים, נותנים כסף לעניים ויושבים לסעודה ארוכה. במובן אחד הוא גם החג הכי לא־צפוי בלוח. הסיפור שבבסיסו מתרחש כולו בגלות, בארמון של מלך זר, ואלוהים אינו נזכר בו אפילו פעם אחת.
העלילה, בקצרה
מגילת אסתר מתרחשת בשושן הבירה, בממלכתו של אחשוורוש, מלך ששולט “מהודו ועד כוש” והחלטותיו נופלות בעיקר בזמן משתאות. המלכה ושתי מסולקת, ובמקומה נבחרת אסתר, יתומה יהודייה שגדלה אצל בן דודה מרדכי, ואינה מגלה בארמון מאין באה.
המן, הבכיר בשרי המלך, נעלב ממרדכי שמסרב להשתחוות לו, ומחליט להיפרע לא ממנו אלא מכל בני עמו. הוא קונה מהמלך את הרשות להשמיד את יהודי הממלכה, ואת התאריך הוא בוחר בהטלת גורל: “הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר” 1. הגורל הזה הוא גם שנתן לחג את שמו.
מכאן ואילך הסיפור מתהפך שלב אחר שלב: מרדכי מגלה קשר לרצוח את המלך ונשכח, המלך נזכר בו בלילה של נדודי שינה, אסתר מזמינה את המן לשני משתאות ורק בשני מגלה מי היא, והעץ שהמן הכין למרדכי משמש בסופו של דבר אותו עצמו. היהודים מקבלים רשות להתגונן, ולמחרת הקרב, בי״ד באדר, הם נחים. אותו יום מנוחה הוא החג.
מה כתוב במגילה עצמה
פורים הוא חג מדרבנן, הוא אינו כתוב בתורה, אבל בניגוד לחנוכה יש לו ספר משלו בתנ״ך, ובתוכו גם הוראות מפורשות מה לעשות בו. מגילת אסתר עצמה מסבירה את השם: “על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור” 2. כלומר החג נקרא על שם הגורל שהמן הטיל, לא על שם הישועה, אלא על שם הכלי שבו נבחר תאריך הגזירה.
את ארבע מצוות היום מנסחת המגילה בפסוק אחד: לעשות את הימים האלה “יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים” 3. מכאן נגזרו הסעודה, המשלוחים לחברים והמתנות לעניים; הקריאה במגילה עצמה נוספה על ידי חכמים.
ההבדל בין שני החלקים של הפסוק חשוב: משלוח מנות הוא בין חברים, ומתנות לאביונים הן למי שאין לו. אלה שתי מצוות שונות, וקל לבלבל ביניהן.
מה עושים בפורים
קריאת המגילה. פעמיים: בערב החג ושוב בבוקר. נהוג להרעיש בכל פעם ששמו של המן נזכר, וזו כנראה ההזדמנות היחידה בשנה שבה עושים רעש בכוונה בבית הכנסת.
משלוח מנות. שולחים לפחות שתי מנות מזון מוכן לאדם אחד. בפועל זה הפך למגשים שעוברים בין שכנים כל היום, ולתחרות עיצוב לא רשמית.
מתנות לאביונים. נותנים כסף לשני עניים לפחות, באותו יום. הרמב״ם מדגיש שזו המצווה החשובה מבין הארבע: “מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים” 4.
הסעודה. סעודה גדולה שנאכלת ביום עצמו, בדרך כלל אחר הצהריים, ולעיתים נמשכת אל תוך הערב.
תחפושות. המנהג המזוהה ביותר עם החג הוא דווקא מאוחר יחסית. הרמ״א כותב במאה השש עשרה על “מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים”, ומכריע שאין בכך איסור “מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא” 5.
אוזני המן ותענית אסתר. המאפה המשולש הממולא פרג או שוקולד הוא מנהג אשכנזי שהתפשט לכל מקום. ביום שלפני החג, י״ג באדר, נהוג לצום מהנץ ועד צאת הכוכבים: תענית אסתר, זכר לצום שגזרה אסתר לפני שנכנסה אל המלך.
“ומי יודע אם לעת כזאת”
רגע ההכרעה במגילה אינו קרב ואינו נס. הוא שיחה.
אחרי שהגזירה נחתמת, מרדכי שולח לאסתר לבקש שתלך אל המלך ותתחנן על עמה. אסתר מסרבת בהתחלה, ומשיקול הגיוני לגמרי: מי שנכנס אל המלך בלי שנקרא: דינו מוות, והיא לא נקראה כבר שלושים יום. מרדכי מחזיר לה תשובה שהיא אולי המשפט הידוע ביותר בספר: אם תחרישי עכשיו, הצלה תבוא ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו: “ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות” 6.
זו לא הבטחה ולא איום. זו שאלה. מרדכי לא אומר לאסתר שהיא נבחרה לתפקיד, הוא רק מציע לה את האפשרות שכן, ומשאיר לה להחליט. אסתר מחליטה, מבקשת שהיהודים יצומו שלושה ימים, ואומרת את המשפט שסוגר את הוויכוח: “וכאשר אבדתי אבדתי”.
זה גם הרגע שבו הסיפור מתחיל להתהפך. מכאן ואילך כל דבר שהמן מתכנן קורה, רק לא לו.
המגילה שבה נסתר
מגילת אסתר היא הספר היחיד בתנ״ך שאין בו שם אלוהים. אין בו נבואה, אין בו נס גלוי, ואין בו רגע שבו מישהו מסביר מה קורה. יש בו רק שרשרת של צירופי מקרה שמצטרפים, בדיעבד, לתמונה אחת.
החכמים שמו לב לזה, ותלו את הרעיון בשם עצמו. בתלמוד נשאלת שאלה שנשמעת כמו חידה: “אסתר מן התורה מנין?”, והתשובה היא פסוק מספר דברים, “ואנכי הסתר אסתיר” 7. המשחק הוא בין “אסתר” ל“הסתר”: הספר שקרוי על שמה הוא הספר שבו הפנים מוסתרות.
מכאן גם ההיגיון של התחפושות ושל השתייה. פורים הוא היום שבו כלום אינו נראה כמו שהוא: המלכה אינה מספרת מי היא, האויב יוצא להוביל את יריבו ברחוב, והתאריך שנבחר להשמדה הופך לתאריך של סעודה. גם ההנחיה התמוהה של רבא, “מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי” 8, יושבת שם: יום אחד בשנה שבו הגבול בין הדברים מטושטש בכוונה. שווה לדעת שהתלמוד עצמו ממשיך מיד לסיפור על סעודת פורים שיצאה משליטה, ורוב הפוסקים ריסנו בעקבותיו את הכלל הזה מאוד.
שאלות נפוצות על פורים
מתי פורים?
פורים חל בי״ד באדר, ובשנה מעוברת: בי״ד באדר ב׳. בלוח הלועזי הוא נופל בדרך כלל במרץ, ולעיתים בסוף פברואר. השנה הוא חל ב־1/3/37.
באיזה תאריך פורים בירושלים?
יום אחרי. בירושלים ובערים שהיו מוקפות חומה מימי יהושע בן נון נחוג פורים בט״ו באדר, והיום הזה נקרא שושן פורים: על שם שושן הבירה, שבה נמשך הקרב יום נוסף. השנה שושן פורים חל ב־2/3/37.
כמה זמן נמשך פורים?
יום אחד. מי שנמצא בירושלים חוגג בט״ו במקום בי״ד, ולא בשניהם. בשנים שבהן ט״ו באדר חל בשבת, פורים של ירושלים נפרס על שלושה ימים: צירוף שנקרא “פורים המשולש”.
מתי ערב פורים?
בי״ג באדר, שהוא גם יום תענית אסתר. הצום נמשך מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, ובערב שאחריו כבר קוראים את המגילה.
למה פורים נופל כל שנה בתאריך לועזי אחר?
בגלל חודש העיבור. בשנה מעוברת נוסף ללוח העברי חודש אדר שני, ופורים נדחה אליו, ולכן הפער בין השנים יכול להגיע לכחודש שלם.
פורים בלוח: התאריך העברי והלועזי זה לצד זה
הלוח שבראש העמוד מציג את פורים בתוך החודש שבו הוא חל, עם התאריך העברי והתאריך הלועזי בכל יום. כך אפשר לראות מיד באיזה תאריך לועזי נופל י״ד באדר בשנה שנבחרה ועל איזה יום בשבוע, נתון שמשנה בפועל, כי הוא קובע מתי נערכות מסיבות בבתי הספר ומתי החופשה. לצד י״ד מופיעים בלוח גם י״ג באדר, יום תענית אסתר, וט״ו באדר, שושן פורים בירושלים. בשנה מעוברת אפשר לראות בלוח את אדר א׳ ואדר ב׳ בנפרד, ולזהות בקלות באיזה מהם נופל החג.
הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.
- כל מועדי השנה במבט אחד: לוח החגים השנתי
- הלוח המלא להדפסה: דף הבית
- החודש שבו חל החג: חודש אדר
דפים קשורים
מראי מקום
- מגילת אסתר ג׳, ז׳
הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר.
למקור - מגילת אסתר ט׳, כ״ו
עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל שֵׁם הַפּוּר.
למקור - מגילת אסתר ט׳, כ״ב
לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים.
למקור - רמב״ם, משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה פרק ב׳, י״ז
מוטב לאדם להרבות במתנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשילוח מנות לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים.
למקור - רמ״א על שולחן ערוך, אורח חיים תרצ״ו, ח
מה שנהגו ללבוש פרצופים בפורים... אין איסור בדבר, מאחר שאין מכוונין אלא לשמחה בעלמא.
למקור - מגילת אסתר ד׳, י״ד
כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת, רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
למקור - תלמוד בבלי, מסכת חולין קל״ט ע״ב
אסתר מן התורה מנין? ואנכי הסתר אסתיר.
למקור - תלמוד בבלי, מסכת מגילה ז׳ ע״ב
אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
למקור