פסח 2031

ט״ו בניסן – כ״א בניסן התשצ״א · 08/04/31–14/04/31

פסח התשצ״א | אפריל 2031

התאריכים

פסח הוא החג שבו העם היהודי מספר לעצמו את סיפור הלידה שלו: יציאה מעבדות במצרים אל חירות, בלילה אחד. הוא נפתח בליל הסדר, הערב הביתי המוכר ביותר בלוח העברי, שבו קוראים בהגדה, אוכלים מצה ומרור ושותים ארבע כוסות, ונמשך שבעה ימים בישראל, שמונה בתפוצות.

פסח הוא גם הראשון משלושת הרגלים, ובימי המקדש עלו בו לירושלים. ובישראל של היום הוא בנוסף לכל זה חג של אביב: שבוע שהמדינה כולה יוצאת אליו יחד, עם טיולים, ביקורים ומטבח שהתהפך.

ימי החג, יום אחר יום

יום החגתאריך לועזייום בשבועתאריך עברי
יום 18 באפריל 2031יום שלישיט״ו בניסן
יום 29 באפריל 2031יום רביעיט״ז בניסן
יום 310 באפריל 2031יום חמישיי״ז בניסן
יום 411 באפריל 2031יום שישיי״ח בניסן
יום 512 באפריל 2031שבתי״ט בניסן
יום 613 באפריל 2031יום ראשוןכ׳ בניסן
יום 714 באפריל 2031יום שניכ״א בניסן

מחג של אביב לחג של יציאה

לפסח יש בתורה כמה שמות, וכל אחד מהם מספר על שכבה אחרת שלו. "חג האביב" הוא השם החקלאי: החג נופל בתחילת האביב, בעונה שבה השעורה מבשילה. "חג המצות" הוא שם המאכל. ו"פסח" עצמו הוא שם של לילה מסוים: הלילה שבו, לפי הסיפור, המכה האחרונה פסחה על בתי בני ישראל במצרים.

בימי המקדש היה זה חג של תנועה. משפחות עלו לירושלים, הקריבו את קרבן הפסח ואכלו אותו בלילה בחבורה. אחרי החורבן נשאר השולחן בלי הקרבן, והחבורה שהתכנסה סביבו הפכה למשהו אחר: במקום סעודה במקדש, ערב של סיפור בבית. ההגדה, שהתגבשה במשך מאות שנים מטקסטים של משנה, מדרש ופיוט, היא הספר שנולד מהמעבר הזה, וכנראה הספר היהודי שהודפס במהדורות הרבות ביותר בעולם.

"וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ"

רוב החגים בתורה נפתחים בהוראה מה לעשות. פסח נפתח בהוראה מה לומר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" 1. מכאן השם "הגדה", ומכאן גם כל צורתו של ליל הסדר: ערב שכולו בנוי סביב שאלה של ילד ותשובה של מבוגר.

גם המצה מגיעה מהסיפור עצמו ולא מהוראה מופשטת. התורה מספרת: "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ — כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ" 2. המצה, במילים אחרות, היא לחם של אנשים שלא היה להם זמן לחכות. זה גם מה שהופך אותה לסמל כפול בליל הסדר: פעם אחת היא "לחם עוני", ופעם אחת היא לחם של חופש.

ליל הסדר וימי החג

הסדר. השם אינו מליצה: לערב יש סדר קבוע, חמישה־עשר שלבים משננים בשיר, מקדש ועד נרצה. בתוכם ארבע כוסות יין, מצה, מרור, וכוס נוספת שנמזגת ולא נשתית. הילדים שואלים "מה נשתנה", והמבוגרים עונים בסיפור.

האפיקומן. חצי מצה שנחבאת בתחילת הערב ונאכלת בסופו. המנהג להחביא אותה מהילדים, או שהילדים יגנבו אותה וידרשו מתנה, הוא הסיבה שילדים רבים זוכרים את ליל הסדר לפני שהם מבינים בו מילה.

ניקיון וחמץ. בשבועות שלפני החג הבתים עוברים ניקיון יסודי, ומה שנשאר מהחמץ נמכר או נשרף בבוקר ערב החג. זה החלק שהפך את "ניקיונות פסח" לביטוי בעברית יומיומית.

חול המועד. אחרי היום הראשון באים ימי ביניים, לא חג ולא יום רגיל. בישראל אלה ימי הטיולים הגדולים של השנה, והשמורות והאתרים מלאים.

שיר השירים. נהוג לקרוא בחג את מגילת שיר השירים, ספר של אהבה ואביב. אין הרבה טקסטים בלוח העברי שמתאימים כל כך לעונה שבה קוראים אותם.

המימונה. במוצאי החג חוגגות משפחות ממוצא צפון־אפריקאי את המימונה: שולחנות פתוחים, מופלטה, וביקורים מבית לבית. בישראל היא הפכה מחגיגה קהילתית לאירוע ארצי.

הלילה שלא נגמר

בתוך ההגדה, בין הפסקאות המוכרות, מסתתר סיפור קצר על חמישה אנשים ולילה אחד. "מַעֲשֶׂה בְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה — עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית" 3.

זה כל הסיפור. חמישה חכמים ותיקים, שיודעים את הסיפור בעל פה, יושבים ומספרים אותו זה לזה עד שהשמש עולה ומישהו צריך להזכיר להם. הם לא למדו משהו חדש באותו לילה. הם פשוט לא הצליחו להפסיק. ההגדה מביאה את זה מיד אחרי המשפט "כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח", וכנראה שזו הדוגמה הכי טובה שהיא יכלה לתת.

לא זיכרון אלא התנסות

המשפט שקובע את כל אופיו של ליל הסדר נמצא במשנה: "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם" 4.

זו דרישה מוזרה, אם חושבים עליה. אפשר להבין ציווי לזכור אירוע היסטורי; קשה יותר להבין ציווי לראות את עצמך בתוכו. אבל זה בדיוק מה שמסביר למה ליל הסדר עשוי כפי שהוא עשוי: למה אוכלים מרור במקום לקרוא עליו, למה שותים בהסבה כמו בני חורין, ולמה השאלות באות מהילדים. ערב שנועד להעביר מידע היה נראה אחרת לגמרי.

זה גם מסביר את הכוח של פסח מחוץ להקשר הדתי. "מעבדות לחירות" הוא אחד הביטויים הבודדים שעברו מהלוח העברי אל השפה הכללית, ובמאות השנים האחרונות הסיפור הזה שימש תנועות שחרור רבות שלא היו יהודיות כלל, כי הוא מספר לא רק על מה שקרה פעם, אלא על מה שאפשר.

שאלות נפוצות על פסח

מתי פסח?

פסח מתחיל תמיד בט"ו בניסן, וליל הסדר הוא הלילה שנכנס אליו. בלוח הלועזי החג נודד בין סוף מרץ לסוף אפריל, ולפעמים הוא נפרס על שני חודשים לועזיים: מתחיל באחד ומסתיים בשני. השנה הוא חל ב־8-14/4/31.

מתי ערב פסח?

בי"ד בניסן, היום שלפני. זהו יום שלם של הכנות: ביעור חמץ בבוקר, והחג עצמו נכנס עם שקיעת החמה ומיד אחריה מתחיל ליל הסדר.

כמה ימים נמשך פסח?

בישראל שבעה ימים, מט"ו בניסן עד כ"א בניסן. בתפוצות שמונה, בגלל יום טוב שני של גלויות. הראשון והאחרון הם ימי חג מלאים, והימים שביניהם הם חול המועד.

מתי חול המועד פסח?

הימים שבין יום החג הראשון לאחרון: בישראל חמישה ימים, בתפוצות ארבעה. אלה ימי ביניים: החג נמשך, אבל רוב העבודה והנסיעות מותרות, ובישראל זו שבוע החופשה הגדול של האביב.

מתי חופשת פסח במערכת החינוך?

חופשת הפסח בישראל נמשכת בדרך כלל כשבועיים ומקיפה את ימי החג ואת חול המועד. התאריכים המדויקים משתנים משנה לשנה ומתפרסמים בלוח החופשות של משרד החינוך.

מתי מימונה?

מימונה נחוגה במוצאי פסח, בכ"ב בניסן — 15/4/31. היא נפתחת בערב, ברגע שהחג יוצא והחמץ חוזר הביתה, ונמשכת אל תוך היום שלמחרת. במקומות שבהם פסח נמשך שמונה ימים החגיגה ממתינה ליום הנוסף, לכ"ג בניסן (16/4/31).

מה חוגגים במימונה?

את סופו של פסח. המנהג הגיע מיהודי מרוקו וצפון אפריקה: הבתים נפתחים לכל מי שדופק בדלת, על השולחן מופלטה חמה, חלב, דבש וקמח, והאורחים עוברים מבית לבית באיחול "תרבחו ותסעדו". בישראל של היום היום שאחרי הפך גם ליום של מנגלים ופיקניקים בחיק הטבע.

פסח תאריך: התאריך העברי והלועזי זה לצד זה

הטבלה שבראש העמוד מציגה את פסח כפי שהוא נופל בפועל: התאריך העברי, התאריך הלועזי המקביל ויום השבוע, לשנה שנבחרה ולשנים שאחריה. אפשר לראות בה מתי נכנס ליל הסדר, אילו ימים הם חול המועד, ומתי החג נגמר: בישראל ובתפוצות, שנבדלות ביום.

כל התאריכים מחושבים ישירות מהלוח העברי בזמן הטעינה, ולכן הם נכונים גם לשנים שבהן פסח נפרס על שני חודשים לועזיים.

דפים קשורים

מראי מקום

  1. שמות י״ג, ח שמות פרק י״ג, פסוק ח וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר: בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם. למקור
  2. שמות י״ב, ל״ט שמות פרק י״ב, פסוק ל״ט וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם. למקור
  3. הגדה של פסח, מגיד — מעשה ברבי אליעזר הגדה של פסח, מגיד, "מעשה ברבי אליעזר" מַעֲשֶׂה בְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית. למקור
  4. משנה פסחים י׳, ה משנה, מסכת פסחים, פרק י׳, משנה ה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם. למקור