התאריכים
ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה בספירת העומר, י"ח באייר, היום שבו נפסקים באמצע ימי הספירה מנהגי האבלות, ולערב אחד הכול נפתח. זה הלילה של המדורות: ילדים אוספים עצים שבועות מראש, שכונות שלמות מתמלאות בעשן, ובמירון נאספים המונים סביב ציון רבי שמעון בר יוחאי.
זהו יום חג שאין לו מקור במקרא ואין לו איסור מלאכה. הוא נוצר בתוך תקופה של אבל, כהפסקה בתוכה, ובמשך הדורות הפך לאחד הימים העממיים והרועשים ביותר בלוח העברי.
יום בתוך ספירה
ל"ג בעומר אינו חג בפני עצמו אלא נקודה בתוך משהו ארוך יותר. בין פסח לשבועות נמתחים ארבעים ותשעה ימים שסופרים אותם אחד־אחד, ספירת העומר, ובימים האלה נהוגים כבר מאות שנים מנהגי אבלות: לא מתחתנים, לא מסתפרים, לא מקיימים חגיגות.
הסיבה שנקשרה לכך מגיעה מהתלמוד. שם מסופר על תלמידיו של רבי עקיבא: "שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא... וְכוּלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה", והברייתא מוסיפה: "כּוּלָּם מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת" 1. כלומר בדיוק בימי הספירה.
המסורת שלפיה ביום השלושים ושלושה פסקה המגפה מופיעה רק מאות שנים אחר כך. האזכור המוקדם והמוכר ביותר של היום הזה כיום שמחה הוא קצר להפליא: הרמ"א, בהגהתו לשולחן ערוך, כותב שבארצות אשכנז "מִסְתַּפְּרִין בְּיוֹם ל"ג וּמַרְבִּים בּוֹ קְצָת שִׂמְחָה" 2. קצת שמחה. זה הכול. המדורות, מירון וההמונים באו אחר כך.
הספירה שהיום הזה יושב בתוכה
בתורה אין ל"ג בעומר. מה שיש בה הוא הספירה עצמה: "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" 3. "עומר" הוא מידת שעורה שהובאה למקדש בתחילת הקציר, ומאותו יום ספרו שבעה שבועות עד חג השבועות.
כלומר: מדובר במקורו בלוח חקלאי. שבעה שבועות בין ראשית קציר השעורים לקציר החיטים, שנספרו כדי לא לאבד את החשבון. הכול, האבלות, ההפסקה שבאמצע, המדורות, נבנה מאוחר יותר על גבי המניין הזה.
וכאן גם מקור השם. ל"ג הן האותיות ל' ו-ג', שערכן המספרי שלושים ושלוש. ל"ג בעומר הוא פשוט "היום השלושים ושלושה לעומר", ואין לו שם אחר.
מדורות, מירון ותספורת ראשונה
המדורות. המנהג המזוהה ביותר עם היום, ובישראל הוא כמעט טקס מעבר של ילדות: איסוף עצים ולוחות שבועות מראש, שמירה על הערימה מפני שכונות מתחרות, והדלקה בליל ל"ג בעומר. ההסבר המקובל קושר את האש לאור שרבי שמעון בר יוחאי הותיר אחריו.
מירון. על הר מירון שבגליל נמצא ציון קברם של רשב"י ובנו. בליל ל"ג בעומר נאספים שם רבבות להדלקה גדולה, לשירה ולריקוד, אחת ההתקהלויות הגדולות בשנה בישראל.
חלאקה: תספורת ראשונה. נהוג להביא במירון ילדים בני שלוש לתספורתם הראשונה. משפחות רבות ממתינות במיוחד לל"ג בעומר, וזה אחד המחזות הבולטים בהר באותו יום.
קשת וחץ. ילדים נהגו לצאת ליער עם קשתות. ההסבר שנמסר הוא שהקשת מזכירה שבימיו של רשב"י לא נראתה קשת בענן, כי לפי המסורת דורו לא נזקק לתזכורת הזאת.
מה שחוזר. בל"ג בעומר נפסקים מנהגי האבלות: מסתפרים, מתחתנים ומשמיעים מוזיקה. זהו אחד מתאריכי החתונות העמוסים בשנה.
שתים־עשרה שנים במערה
רבי שמעון בר יוחאי, שכל היום הזה סובב סביבו, מוכר בעיקר מסיפור אחד. לפי התלמוד הוא אמר דברים קשים על השלטון הרומי, נגזר עליו דין מוות, והוא ובנו רבי אלעזר ברחו והתחבאו במערה.
"אִיתְרְחִישׁ נִיסָּא, אִיבְּרִי לְהוּ חָרוּבָא וְעֵינָא דְמַיָּא" 4: התרחש נס, ונבראו להם עץ חרוב ומעיין מים. שתים־עשרה שנה הם ישבו שם, טמונים בחול עד צווארם, ולמדו. כשיצאו סוף־סוף וראו אנשים חורשים וזורעים, לא הצליחו להבין איך אפשר לעסוק בזה. הסיפור ממשיך ומספר שהם נשלחו בחזרה למערה לשנה נוספת, וכשיצאו ממנה בשנייה כבר ידעו להסתכל אחרת.
זהו סיפור על אדם שנחתך לגמרי מהעולם והיה צריך ללמוד לחזור אליו. אולי לא במקרה היום שנקשר בשמו הוא היום שבו יוצאים החוצה, מדליקים אש בשדה ומתאספים סביבה.
הפסקה, ולמה היא נחוצה
מה שמייחד את ל"ג בעומר הוא לא מה שהוא מציין אלא איפה הוא ממוקם. הוא נמצא בדיוק בתוך תקופה שאמורה להיות מצומצמת ושקטה, ועוצר אותה ליום אחד.
וכאן שווה לחזור לניסוח של התלמוד. תלמידי רבי עקיבא לא מתו במלחמה ולא ברעב. הסיבה שניתנת היא שלא נהגו כבוד זה לזה. זו אבחנה חדה במיוחד כשזוכרים מי היה רבם: רבי עקיבא הוא זה שאמר על "ואהבת לרעך כמוך" שזהו כלל גדול בתורה. התקופה שאנחנו סופרים בה, לפי הסיפור הזה, מציינת דווקא את הכישלון ללמוד את השיעור הזה מהמורה שלימד אותו.
ובאמצע התקופה הזאת נקבע יום אחד שכולו יציאה החוצה: אש בשדה, אנשים סביבה, שכונה שלמה מסתובבת בלילה. גם אם המנהגים האלה מאוחרים בהרבה מהסיפור, קשה שלא לראות בהם תשובה מדויקת לו.
שאלות נפוצות על ל"ג בעומר
מתי ל"ג בעומר?
בי"ח באייר (7/5/34), היום השלושים ושלושה בספירת העומר. בלוח הלועזי הוא נופל במאי, בדרך כלל באמצע החודש.
מתי מדליקים את המדורות?
בלילה שבו נכנס היום, כלומר בערב שאחרי י"ז באייר. כשל"ג בעומר חל בראשון בשבוע, נהוג בשנים האחרונות לדחות את ההדלקות למוצאי היום עצמו, כדי שההכנות לא ייעשו בשבת.
כמה זמן נמשך ל"ג בעומר?
יום אחד. הוא אינו יום שבתון ואינו יום טוב. בתי הספר והעבודה פועלים כרגיל, אף שהלילה שלפניו ער במיוחד.
מה זה בכלל "ל"ג"?
זה מספר. האות ל' שווה שלושים והאות ג' שווה שלוש, ויחד: שלושים ושלוש. ל"ג בעומר הוא היום השלושים ושלושה של הספירה, ואין לו שם אחר.
למה מתחתנים ומסתפרים דווקא ביום הזה?
כי בו נפסקים מנהגי האבלות של ימי הספירה. יש הבדלים בין קהילות בשאלה מאיזה רגע בדיוק, יש הנוהגים כבר מהלילה ויש רק מהבוקר, אבל בכל המנהגים ל"ג בעומר הוא נקודת המפנה.
ל"ג בעומר בלוח: התאריך העברי והלועזי
הטבלה שבראש העמוד מציגה את ל"ג בעומר כפי שהוא נופל בפועל: התאריך העברי, התאריך הלועזי המקביל ויום השבוע, לשנה שנבחרה ולשנים שאחריה. מכאן אפשר לראות מיד באיזה ערב נדלקות המדורות, ואם היום חל סמוך לשבת.
כל התאריכים מחושבים מהלוח העברי בזמן הטעינה, ולכן הם נכונים לכל שנה.
- כל מועדי השנה במבט אחד: לוח החגים השנתי
- הלוח המלא להדפסה: דף הבית
- החודש שבו חל היום: חודש אייר
דפים קשורים
מראי מקום
- תלמוד בבלי, יבמות ס״ב ע״ב בבלי, מסכת יבמות, דף ס״ב עמוד ב
שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף זוּגִים תַּלְמִידִים הָיוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא מִגְּבָת עַד אַנְטִיפְרַס, וְכוּלָּן מֵתוּ בְּפֶרֶק אֶחָד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָהֲגוּ כָּבוֹד זֶה לָזֶה. [...] תָּנָא: כּוּלָּם מֵתוּ מִפֶּסַח וְעַד עֲצֶרֶת.
למקור - רמ״א על שולחן ערוך, אורח חיים תצ״ג, ב הגהת הרמ״א לשולחן ערוך, אורח חיים, סימן תצ״ג, סעיף ב
וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ אֵין נוֹהֲגִין כִּדְבָרָיו, אֶלָּא מִסְתַּפְּרִין בְּיוֹם ל״ג וּמַרְבִּים בּוֹ קְצָת שִׂמְחָה.
למקור - ויקרא כ״ג, ט״ו ויקרא פרק כ״ג, פסוק ט״ו
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
למקור - תלמוד בבלי, שבת ל״ג ע״ב בבלי, מסכת שבת, דף ל״ג עמוד ב
אִיתְרְחִישׁ נִיסָּא, אִיבְּרִי לְהוּ חָרוּבָא וְעֵינָא דְמַיָּא.
למקור