חנוכה 2032

כ״ה בכסלו – ג׳ בטבת התשצ״ג · 28/11/32–05/12/32

חנוכה התשצ״ג | נובמבר 2032

התאריכים

חנוכה הוא חג בן שמונה ימים שמתחיל בכ״ה בכסלו, בלב החורף, ומציין את ניצחון המכבים על השלטון הסלווקי ואת חנוכת בית המקדש מחדש. זהו החג היחיד בלוח העברי שמרכזו אינו בבית הכנסת אלא בבית: בכל ערב מדליקים נר אחד יותר מאתמול ומעמידים את החנוכייה בחלון, וכל השאר, הסופגניות, הסביבון, דמי החנוכה, נבנה סביב האור הזה. בעברית של ימינו חנוכה הוא גם שם של עונה: שמונה ימים שבהם בתי הספר סגורים, יורד גשם, והערים מוארות מבפנים החוצה.

ימי החג, יום אחר יום

יום החגתאריך לועזייום בשבועתאריך עברי
יום 128 בנובמבר 2032יום ראשוןכ״ה בכסלו
יום 229 בנובמבר 2032יום שניכ״ו בכסלו
יום 330 בנובמבר 2032יום שלישיכ״ז בכסלו
יום 41 בדצמבר 2032יום רביעיכ״ח בכסלו
יום 52 בדצמבר 2032יום חמישיכ״ט בכסלו
יום 63 בדצמבר 2032יום שישיא׳ בטבת
יום 74 בדצמבר 2032שבתב׳ בטבת
יום 85 בדצמבר 2032יום ראשוןג׳ בטבת

המרד שהוליד את החג

במאה השנייה לפני הספירה שלטה בארץ ישראל הממלכה הסלווקית, אחת מיורשותיה של האימפריה שהותיר אחריו אלכסנדר מוקדון. המלך אנטיוכוס הרביעי ניסה להאיץ בכוח את ההתייוונות: הוא אסר על קיום מצוות, הציב פולחן זר בבית המקדש בירושלים והעניש את מי שסירב.

המרד פרץ בשנת 167 לפני הספירה בכפר מודיעין, כשמתתיהו הכהן ובניו סירבו להקריב לאלילים. מה שהתחיל כאירוע מקומי הפך למלחמה ארוכה; אחרי מותו של מתתיהו הוביל אותה בנו יהודה, שכונה “המכבי”. כעבור שלוש שנים חזרה ירושלים לידי המורדים, בית המקדש טוהר, ובמקום המזבח שחולל נבנה מזבח חדש.

ספר החשמונאים, שנכתב זמן לא רב אחרי האירועים, מתאר את החגיגה ואת ההחלטה להנציח אותה: “ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה׳” 1. זהו התיאור הקדום ביותר של חנוכה שהגיע לידינו, ואין בו שום נס.

חג בלי ספר

חנוכה הוא היוצא מן הכלל של הלוח העברי: אין עליו ולו פסוק אחד בתנ״ך. לשאר המועדים יש מקור בתורה, לפורים יש מגילה משלו, אבל ספרי החשמונאים, שמתעדים את המרד עצמו, לא נכנסו לכתבי הקודש היהודיים. הם נשתמרו דווקא ביוונית, בידי הכנסייה, והנוסח העברי שקוראים בו היום הוא תרגום מאוחר בחזרה.

המקור היהודי הקדום ביותר שמסביר מהו החג הוא סוגיה קצרה בתלמוד הבבלי, כשלוש מאות שנה אחרי המרד, ושם היא נפתחת בשאלה תמימה למדי: “מאי חנוכה?”, מה זה חנוכה. התשובה שניתנת שם אינה צבאית אלא ביתית, וממנה נולד כמעט כל מה שעושים בחג היום.

בערך באותה תקופה הכיר את החג גם ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, וקרא לו בשם אחר לגמרי: “חג האורים”. הוא הודה שאינו יודע בוודאות מניין השם, ושיער שהחירות הגיעה אל היהודים בהפתעה, כמו אור.

מה עושים בחנוכה

הדלקת הנרות. בכל ערב, סמוך לשקיעה, מדליקים נר נוסף: אחד בלילה הראשון, שמונה בשמיני. הנרות מסודרים בחנוכייה משמאל לימין ומדליקים אותם בעזרת נר תשיעי, השמש, שאינו נמנה עם השמונה. את החנוכייה מעמידים בחלון או בפתח הפונה החוצה. האור הזה לא נועד להאיר את הבית אלא להיראות מבחוץ.

על הניסים. בתפילות ובברכת המזון של כל שמונת הימים מוסיפים קטע קצר שפותח במילים “ועל הנסים” ומספר בקצרה את סיפור המרד. זה כמעט הזכר היחיד לצד ההיסטורי־צבאי של החג בתוך התפילה.

אוכל מטוגן. סופגניות ולביבות תפוחי אדמה הן המאכלים המזוהים ביותר עם החג, והקשר ביניהן פשוט: שתיהן מטוגנות בשמן. לצידן יש מנהג ותיק לאכול מאכלי חלב, שהרמ״א מסביר אותו בסיפור על יהודית, שהאכילה את המצביא האויב בגבינה 2.

סביבון ודמי חנוכה. על ארבע פאות הסביבון מופיעות האותיות נ׳ ג׳ ה׳ פ׳: נס גדול היה פה; מחוץ לישראל האות האחרונה היא ש׳, “שם”. דמי חנוכה, מטבעות שנותנים לילדים, הם מנהג אשכנזי שהתגלגל היום גם למטבעות שוקולד.

וזה לא יום שבתון. חנוכה אינו אסור במלאכה, אין בו איסור אכילה ואין בו סעודת חובה. השולחן ערוך אומר את זה במפורש: ריבוי הסעודות שמרבים בהן “הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה” 3. מה שהופך את שמונת הימים האלה לחג הוא הנר.

פך אחד של שמן

הסיפור המוכר ביותר על חנוכה אינו מופיע בשום מקור מימי המרד. הוא מופיע לראשונה בתלמוד, ומסופר שם בכמה שורות: “כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד; נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים” 4.

מעניין לשים לב מה החכמים בחרו לזכור. לפניהם עמד סיפור של מרד מוצלח נגד אימפריה, והם העמידו במרכז החג דווקא כד שמן קטן שנמצא בפינה. במקום ניצחון: התמדה; במקום צבא: פרט שהחזיק מעמד יותר ממה שהיה אמור.

מאותו רעיון נגזרה גם המחלוקת המפורסמת ביותר של החג. בית שמאי אמרו שביום הראשון מדליקים שמונה נרות “ומכאן ואילך פוחת והולך”, ובית הלל אמרו שביום הראשון מדליקים אחד “ומכאן ואילך מוסיף והולך” 5. ההלכה נפסקה כבית הלל, ולכן החנוכייה שלנו גדלה מלילה ללילה במקום להצטמצם.

מעלין בקודש

הנימוק שניתן בתלמוד לדעת בית הלל הוא ארבע מילים: “מעלין בקדש ואין מורידין” 5: בענייני קודש מוסיפים, לא גורעים. זה הסבר טכני להלכה, אבל הוא הפך למשפט שאנשים אומרים על עצמם: מה שהתחיל בקטן אמור לגדול, ולא להפך. בלילה הראשון של חנוכה קשה לראות משהו בנר בודד; בשמיני החלון כבר מלא.

הצד השני של החג הוא הכיוון שאליו הוא פונה. חנוכה הוא כמעט המצווה היחידה שעושים בשביל מי שנמצא בחוץ. הנר מונח בחלון, מול הרחוב, וגם מי שלא חוגג רואה אותו. משם מגיע גם המשקל שהרמב״ם נותן לו: “מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד”, וגם מי שאין לו מה לאכול אלא מן הצדקה “שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק” 6.

יש כאן חג שנולד ממלחמה ונשאר בסופו של דבר עם דימוי אחד: מעט אור, בחלון, שמוסיף ולא מפחית.

שאלות נפוצות על חנוכה

מתי חנוכה?
חנוכה מתחיל תמיד בכ״ה בכסלו ונמשך שמונה ימים. בלוח הלועזי הוא נופל בדצמבר, ולעיתים נמשך גם לתחילת ינואר. התאריך הלועזי המדויק זז משנה לשנה. השנה הוא חל ב־28/11/32-5/12/32.

מתי נר ראשון של חנוכה?
הנר הראשון מודלק בערב שלפני כ״ה בכסלו, כלומר בליל כ״ה, אחרי השקיעה. היום העברי מתחיל בערב, ולכן “ערב חנוכה” ו“נר ראשון” הם למעשה אותו ערב עצמו.

כמה ימים נמשך חנוכה?
שמונה ימים ושמונה לילות. תאריך הסיום נע בין ב׳ לג׳ בטבת, מפני שחודש כסלו יכול להיות בן שלושים יום או בן עשרים ותשעה, תלוי בשנה.

למה חנוכה נופל כל שנה בתאריך לועזי אחר?
מפני שהשנה העברית קצרה מהלועזית בכאחד עשר יום, ומתאזנת בעזרת חודש מעובר שנוסף כשבע פעמים בתשע עשרה שנה. התוצאה היא שחנוכה נודד בתוך דצמבר וחוזר בערך לאותו מקום כל כמה שנים.

מתי חופשת חנוכה?
חופשת החנוכה בבתי הספר בישראל נקבעת סביב ימי החג ואינה תמיד חופפת להם במדויק. היא נפתחת בדרך כלל ביום החג הראשון ונמשכת עד סופו. מועדי החג עצמם מופיעים בלוח שבראש העמוד.

חנוכה בלוח: נר ראשון, נר שמיני והתאריך הלועזי

הלוח שבראש העמוד מציג את ימי חנוכה בתוך החודש שבו הם חלים, כשהתאריך העברי והתאריך הלועזי מופיעים זה לצד זה בכל יום. כך אפשר לראות מיד באיזה תאריך לועזי מדליקים נר ראשון בשנה שנבחרה, על איזה יום בשבוע הוא נופל, ומתי נופל נר שמיני שסוגר את החג. אפשר לראות בלוח גם את ראש חודש טבת, שנופל תמיד בתוך ימי חנוכה, ואת השבת שבאמצע החג, השבת שבה מדליקים לפני כניסת השבת ולא אחריה.
הכפתור מעל הלוח מדפיס אותו לעמוד אחד, לאורך או לרוחב, בלי הניווט ובלי הטקסט הזה.

דפים קשורים

מראי מקום

  1. ספר החשמונאים א׳ פרק ד׳, נ״ז ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה׳. למקור
  2. רמ״א על שולחן ערוך, אורח חיים תר״ע, ב יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה, לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב. למקור
  3. שולחן ערוך, אורח חיים תר״ע, ב ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות, שלא קבעום למשתה ושמחה. למקור
  4. תלמוד בבלי, מסכת שבת כ״א ע״ב (מאי חנוכה) כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד; נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. למקור
  5. תלמוד בבלי, מסכת שבת כ״א ע״ב (המהדרין מן המהדרין) בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך; ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך... טעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין. למקור
  6. רמב״ם, משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה פרק ד׳, י״ב מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד... אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק. למקור